נשיא הדור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "רבי" מפנה לכאן. לערך העוסק בתנא שחיבר את המשניות, ראו רבי יהודה הנשיא.

ראש בני ישראלראשי תיבות: רב"י), הנקרא גם נשיא הדור, הינו צדיק שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כממוצע המחבר בין ישראל להקדוש ברוך הוא.

הגדרה

על פי התפיסה היהודית, כללות נשמות עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"[1], ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב היהודים נחשבים לאבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור[2]. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"לב כל בני ישראל"[3]. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב למוח: המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים, עושה זאת ללא חילוק ביניהם, וכך הנשיא לא רק משפיע את החיות הפרטית, אלא גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית לה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, המכונה ה"יחידה שבנפש". כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", אשר היא נשמתו של נשיא הדור[4], וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו[5].

נשיא[6] הדור הראשון היה משה רבינו, עליו כותב רש"י[7]: "משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל". המדרש קובע כי "אין דור שאין בו כמשה"[8]. כך גם נכתב בתיקוני זוהר[9]: "אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא", כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי ישראל בעל שם טוב לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של תורת החסידות ע"י נשיאי חב"ד, חזר הנשיא להיות גלוי[10]. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב לגאולה[11].

מאפיינים

דואג לכל יהודי בכל עניין

מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - ראש בני ישראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד הקבלה ופנימיות התורה, ללימוד תורת הנגלה, לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"[12].

ממוצע המחבר

הגוף הגשמי והנפש הבהמית שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי[13]: "נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה".

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"[14], ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"[15], ומבארים חז"ל[16]: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם גשמי, אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל[17]. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה לעתיד לבוא בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

רעיא מהימנא

"רעיא מהימנא" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"אמונה" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'[18], אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון שעצם הנשמה שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות)[19].

בתורת הרבי

על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, אדמו"ר הריי"צ, אך היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור[20].

נשיא שבדור הוא המשיח שבדור

ערך מורחב – משיח שבכל דור

נשיא הדור הוא גם המשיח שבדור, כיוון שהנשיא כולל את נשמות ישראל וניצוץ משיח שבכל אחת מהם (יחידה הפרטית), הרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל[21].

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות[22]:

נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.

שמחת תורה תשמ"ו, התוועדויות חלק א עמ' 3342

נשיא הדור בגוף גשמי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כפי שהוזכר לעיל, על מנת שנשיא הדור יוכל לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לקב"ה, עליו לחיות בגשמיות בעולם הזה, ובכך לחבר אלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. עם זאת, הרבי התייחס לאפשרות בה נשיא הדור ממשיך לשמש כממוצע המחבר גם לאחר הסתלקותו[23].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה פרשת ניצבים.
  2. ספר התניא פרק ב'.
  3. ראה רמב"ם הלכות מלכים פ"ד.
  4. ראה אדמו"ר האמצעי, שערי תשובה, ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.
  5. לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם (של נשמות בני ישראל) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.
  6. נשיא, ראשי תיבות: ניצוצו של יעקב אבינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל הנשמות שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").
  7. בפירושו על התורה חוקת כא, כא.
  8. בראשית רבה פרשה נו, ז.
  9. תיקון סט (קיד, א).
  10. היום יום כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. דרך החסידות אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.
  11. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 283
  12. תניא פרק ב'. וראה התוועדות י"א שבט תשכ"ד (תורת מנחם חלק לט עמ' 38).
  13. אגרות קודש חלק ג' אגרת תרל"ה
  14. דברים ה, ה
  15. דברים לג, א. תהלים צ, א.
  16. מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א
  17. ראה בהרחבה בשיחת י"א ניסן תשנ"א (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).
  18. ראה בהרחבה בערך יהודי.
  19. מאמר ואתה תצווה תשמ"א.
  20. ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.
  21. ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 470
  22. דוגמאות: תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343, תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350, לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360, תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159, תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420.
  23. ראה גם שיחת י"ב תמוז תשי"א (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא יחידה שבנפש, ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת אחרון של פסח תש"י. שיחת י' שבט תש"ל.