ערבה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי עם ארבעת המינים

ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".

הערבה בתורת החסידות

העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"[1], דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"[2], על שם שגדלים באחוה[3] - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.

העבודה של הערבה בהושענא רבה

ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"[4], שבו מקיימים "מנהג נביאים"[5] לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים[6], היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש-השנה.

מקורות

הרבי, תורת מנחם תשט"ז, חלק א'

הערות שוליים

  1. ויק"ר פ"ל, יב.
  2. ראה מסכת שבת כ, א ובפרש"י ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.
  3. ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.
  4. תוד"ה אמר - מסכת ברכות לד, א. תוד"ה לא - מסכת סוכה מג, ב. ועוד.
  5. סוכה מד, א.
  6. פע"ח שער הלולב פ"ו. סידור אדמו"ר הזקן.