ראשון לציון
תבנית:ערך מובחר/למעלה העיר ראשון לציון היא הרביעית בגודלה בארץ ישראל. העיר הוקמה בשנת תרמ"ב, כמושבה חקלאית ציונית, והוכרזה כעיר בשנת תש"י. העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת חב"ד המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, 18 בתי חב"ד ו-24 שלוחים.
| ראשון לציון | |
|---|---|
 בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר | |
| עיר | ראשון לציון |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מייסדי הקהילה | יוסף שמוטקין, חיים שאול ברוק, מנחם מענדל ברוק |
| רב הקהילה | הרב מרדכי צבי דוברבסקי |
| משפיע הקהילה | הרב משה גרוזמן |
| מוסדות | תלמוד תורה אור מלכה, תומכי תמימים ראשון לציון, |
| שלוחים מרכזיים | הרב יצחק גרוזמן, הרב חנן כוחונובסקי, |
| מספר שלוחים | 24 |
| מספר בתי חב"ד | 18 |
| מספר משפחות בקהילה | מעל 150 |
| ראו גם | |
| אישים בקהילת חב"ד ראשל"צ | |
| שלוחים בראשל"צ | |
הרבי וראשון לציון
הרבי התייחס לראשון לציון בצורה מיוחדת בעקבות הקמת ישיבת תומכי תמימים בעיר, וביחידות לר' יעקב יוסף רסקין אמר הרבי: "כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון"[1].
בשנת תשמ"ד נסע ר' יחיאל מלוב לרבי ומסר לו את מפתח העיר שנמסר על ידי ראש העיר לשעבר מאיר ניצן.
היסטוריה חב"דית בעיר
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת תרמ"ב החלו להתיישב בה חסידי חב"ד. ר' יוסף שמוטקין, ממייסדי הקהילה ובוני בית הכנסת חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת תרצ"ז אז התיישב בעיר הרב חיים שאול ברוק.
רבני קהילת חב"ד
- הרב חיים שאול ברוק - משנת תרצ"ז עד לפטירתו בשנת תשכ"ה.
- הרב משה צבי הלפרין (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
- הרב מרדכי צבי דוברבסקי - כיום לאורך ימים ושנים טובות.
בית כנסת חב"ד
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד[2], ואת בנייתו תרם ר' יוסף שמוטקין מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו חסידי חב"ד, ומנהגים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.
בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, חדר שני, אוצר הספרים ועזרת נשים.
לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.
עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, התוועדויות וחדר לימוד.
ישיבת אחי תמימים
| ערך מורחב – אחי תמימים ראשון לציון |
ישיבת אחי תמימים בעיר נפתחה בשנת תשי"ב, והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב חיים שאול ברוק שהיה מנהלה הרוחני, והרב יעקב פלס היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.
בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.
הישיבה פעלה עד למיזוגה עם הישיבה בכפר חב"ד.
קהילת חב"ד
נכון לשנת תשע"ג קהילת חב"ד מונה כ-150 משפחות, כשרבים מהם בעלי תשובה ילידי העיר.
רב הקהילה הוא הרב מרדכי צבי דוברווסקי, וכמשפיע משמש הרב משה גרוזמן.
בתי כנסת
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף בבית סוזנה. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, בבית חב"ד נווה ים, בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש. במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.
בחודש אלול תשע"ג התמנה הרב שניאור זלמן אשכנזי כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות הרב הראשי הרב דוד ברוך לאו[3].
מוסדות
גני חב"ד
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.
גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת אחי תמימים. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.
במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת 'כולל חב"ד'. כיום מנהל את הגנים בלוי.
עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.
גן חב"ד נוסף מפעיל התלמוד תורה אור מלכה, והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.
לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
בית ספר לבנות
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.
בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.
תלמוד תורה
|
| ערך מורחב – תלמוד תורה אור מלכה |
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת תשנ"ט על ידי ר' ישראל ליפסקר, ומנהל בית הספר הוא חתנו, ר' בנימין נחום זילברשטרום.
קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר רחובות וכפר חב"ד. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.
בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה א', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות.
תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות אנ"ש. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים נס ציונה, חולון, בת ים, באר יעקב, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.
ישיבת תומכי תמימים
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון |
בשנת תשס"ו פתח הרב יצחק גרוזמן, מנהל בית חב"ד המרכזי בעיר, ישיבת תומכי תמימים במטרה להגביר את פעילות המבצעים בעיר.
הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שהתקרבו לחסידות חב"ד, ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.
בשנת תש"ע, בעקבות הוראה מהרבי באגרות קודש נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.
בראשות הישיבה עומד הרב שמעון וייצהנדלר ומנהל הישיבה הרב יואל רוזן.
מבנה הישיבה
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.
ישי"ק תומכי תמימים
בשנת הלימודים תשע"ז נפתחה ישיבת תומכי תמימים (קטנה) בעיר. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב יצחק גרוזמן. בראשה עומד הרב משה לידר המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב משמש בתפקיד מנהל רוחני.
כולל משכן מנחם
|
| ערך מורחב – כולל משכן מנחם |
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל כולל במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב מרדכי צבי דוברבסקי, ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב שניאור אשכנזי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת תורת החסידות והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.
הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד חסידות לפני התפילה, ולאחריה לימוד נגלה והלכה בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת למבצעים כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.
המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות אברכים חדשים, ותגבורת במבצעי הרבי ברחבי העיר.
בית סוזנה
|
| ערך מורחב – בית סוזנה |
בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב יחיאל מלוב.
במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון בר מצווה לילדי שבויי ומצוייני צה"ל, ישיבת ערב ועמותת חסד.
בתי חב"ד
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
- בית חב"ד המרכזי - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' יצחק גרוזמן, בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' משה גרוזמן.
- בית חב"ד נווה ים - מנוהל על ידי ר' חנן כוחונבסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת תשס"ו.
- בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל - מנוהל על ידי ר' אריאל גורן.
- בית חב"ד המערב הוותיק - מנוהל על ידי ר' אורי קשת. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
- בית חב"ד במערב החדש (קרית ראשון) - מנוהל על ידי ר' פנחס ממן. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
- בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ תשע"ג הונחה אבן הפינה לבניין בדוגמת 770 שייבנה בשכונה[4].
- בית חב"ד שיכון המזרח - מנוהל על ידי ר' שלום לוי. הבית חב"ד נוסד בשנת תשס"ה ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
- בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
- בית חב"ד נווה חוף - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
- בית חב"ד נחלת יהודה - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
- בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
- בית חב"ד רביבים - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-770.[5] בשנת הלימודים תשע"ז החלה להתקיים בבית חב"ד ישיבה קטנה.
- בית חב"ד לדוברי רוסית - מנוהל על ידי ר' לב לייבמן.
- בית חב"ד במכללה למנהל - מנוהל על ידי ר' דותן קורתי, תחת השליח ר' אריאל גורן.
- בית חב"ד מרום ראשון - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
- בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד - מנוהל על ידי הרב יחיאל מלוב.
- שלוחים נוספים
- ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
- הרב שניאור אשכנזי - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
- ר' חיים ריבקין.
חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד המסייעות למשפחות נזקקות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר באתר חב"ד אינפו
- בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון באתר col
- חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל באתר שטורעם
- נתן אברהם, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר
שבועון בית משיח פרשת לך לך תשע"ה - שניאור ברגר, חב"ד על מפת ראשון לציון כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
- נתן אברהם, שליח פורץ דרך, כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך שבועון בית משיח
- מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת
- צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף
הערות שוליים
- ↑ הרב יחיאל מלוב בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד", כ"ב בשבט תשע"ד
- ↑ אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.
- ↑ בניין 770 ייבנה בראשון לציון בחב"ד אינפו
- ↑ ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו באתר חב"ד אינפו