חב"דפדיה:פארבריינגען

תיבת ארכיון תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת * תמוז ה'פרצת - עד ער"ה תהא שנת גאולת עולם * שנת תשע"ג

חסימה

אולי מישהו יכול לעזור לי בשאלה שאני מתחבט בה קשות:

כשאני חוסם מישהו למשך שנה למשל, האם ה"חלות" של החסימה חל מיד למשך כל השנה, או שמכיון שכל רגע ורגע המערכת מפעילה חסימה חדשה, א"כ החסימה היא פעולה מתמשכת, בערך כמו "נישואין" לדעת הרוגוצ'ובר? --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 03:37, 30 במרץ 2016 (UTC)

ראשית הנשואין אינם פעולה נמשכת כי אם הקידושין (אגב, הרב שפירא מישי"ג מיאמי כתב פעם לחדש שזהו מחלוקת רמב"ם וראב"ד, ואכ"מ לדבר בנגלה...).

והסיבה לזה היא שכיון שטבע האישה הוא שהיא מציאות לעצמה, לכן התקדשותה ו"קנינה" לאדם אחר למשך כל חייה הם היפך הטבע וענין של התחדשות, שלכן זה צריך להיות בכל רגע מחדש (אולי ע"ד משל כח הזריקה שבאבן).

וממילא בעניננו - מכיון שיהודי טבעו וענינו הוא להיות מסייע לכל דבר שבקדושה, והשחתה היא היפך טבעו, מוכרחים לומר שבכל רגע הוא נעשה משחית מחדש ונחסם מחדש. משא"כ בגוי כפשוט.

אלא דיש עדיין לחקור מה דינו של בוט משחית שנוצר ע"י יהודי... --יוסי ג - שיחה 10:22, 30 במרץ 2016 (UTC)

אולי תציין את הנפק"מ, וזה יסייע להבנת הצדדים השונים.

יש לדון (ואולי בכלל יש לפתוח מיזם 'רעדן אין לערנען'), האם החסימה היא עונש על ההשחתה, או אמצעי למניעתה - שאז יהי' נכון לומר שבכל רגע הוא מנסה שוב להשחית ונחסם כנ"ל. אך כיון שהמשחית נחסם מעריכות בצורה גורפת, הרי שזה בגדר עונש על מעשהו, ולתת לו זמן להתחרט וכו'. ולפי זה זה מעשה אחד של הענשה.

אולם לענין צורת הפעלת המערכת, לכאורה אין נראה שהחסימה פועלת בכל רגע ורגע, אלא כאשר המשתמש מנסה לערוך, אזי בודקת המערכת האם הדבר מותר לו, ורק אז הוא נחסם. וזוהי הכרעה בין ב' הצדדים -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • כ' באדר ב' ה'תשע"ו, 12:21 • יחי המלך המשיח!

בענין הקידושין והנישואין, אני ראיתי בעבר בספרי הרו'גוטשובער כי הוא מכריע שהקידושין להיותם קנין הם דבר חד פעמי, שהרי לאחר שהאשה נקנית לבעלה היא שייכת לבעלה (ומה שכתב כאן לעיל דמציאות האשה היא להיותה לעצמה ולכן בעי קנין נמשך, י"ל דאינו כן, דהרי האשה נקנית לבעלה במשל ישראל הנקנים להקב"ה, אשר כל מציאותם מתהפכת להיות מציאות של כלי לאור העליון), ואילו הנישואין להיותם מציאות של שייכות הבעל והאשה זה לזה הם דבר נמשך (וכמו שמצינו שכיון שנתן עינה לגרשה שוב אינו אוכל פירות שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 14:42, 30 במרץ 2016 (UTC)

אם אתה אומר - אני מאמין (למרות שכל מה שכתבתי בענין ראיתי כתוב, לא המצאתי).

ובמ"ש כוכבי, מעולם לא נחסמתי אז אינני יודע איך זה נראה. האין זה כמו דרגות שונות של הרשאות, שכרגע הכניסה ניתנות למשתמש אפשרויות אלו ואלו?--יוסי ג - שיחה 16:39, 30 במרץ 2016 (UTC)

"ידוע חידושו של הגאון מראגצובי בגדר ענין הנישואין שאי"ז ענין חד פעמי אלא זה פעולה נמשכת כל רגע ורגע חלות חדשה ושיעבוד חדש....וראה בארוכה ע"ז בספר מפענח צפונות פרק ה' סימן כ"ח" (מקור: הרב מנחם מנדל כהן שליח הרבי, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה שבת בחוקותי תשע"א) ┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ יוסי ג' עורר בי שאלה חדשה: מסופר כי איזה חסר דעת חקר האם שבת היא חיוב מיתה לכל העולם, רק מי ששומר שבת ניצל מהחיוב מיתה, או שמא ההפך; מי שמחלל שבת חל עליו חיוב חדש של מיתה. לפי זה אפשר לחקור האם בעצם כל באי הרשת חסומים לחב"דפדיה, חוץ ממי שנרשם ולא הוחלט כי הוא משחית, או שמא בעצם חב"דפדיה פתוחה לכולם חוץ ממי שנחסם, וא"כ החסימה חלה בכל עת מחדש, וצע"ג --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 22:49, 30 במרץ 2016 (UTC)

התחדשות

משום מה כשארכבתי שמתי לב כי שנתיים תמימות לא היו במקום הזה התועדויות. זה נורא ואיום. הבה נתקן את המעוות. ┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ הנה יש החושבים כי ההתוועדות הוירטואלית הזאת, אינה רצינית אלא בדיחה. שהרי אנו יושבים זה בנפרד זה מזה, כל אחד בביתו.

נכון, אבל במחשבה של מתנגד. חסיד ששמע על מאמרו המפורסם של מורינו הבעל שם טוב כי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא" יודע כי ההפך הוא הנכון. אם מספר יהודים, מחשבתם נתונה בעת ובעונה אחת על ענין אחד, נמצא כי הם כולם נמצאים באותו הענין. ויותר מכך: מכיון שבעולם הבריאה שהוא עולם המחשבה לא קיים ענין של זמן, אם כן נמצא כי אנו מאוחדים יחד במקום קדוש זה, גם אם איננו נמצאים יחד באותו זמן במקום זה! --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 23:00, 30 במרץ 2016 (UTC)

זושא פויזנר אומר שמכיון שצמצום לאו כפשוטו, הרי כאשר רואים וידאו של הרבי הפירוש הוא שרואים את הרבי עצמו. אגב, אם כולנו נמצאים במקום של מחשבתנו, זאת אומרת שכולנו וירטואליים? או שהמציאות התורנית של האתר (הפצת המעיינות כמפורסם) פועלת בנו מציאות גשמית בעולם.

איך ייתכן שבבריאה אין זמן? הרי זהו עולם נברא!

ובכל אופן, קרוב לודאי שבא' הסאטעלייטים דיבר אד"ש על שמתוועדים בו זמנית ממקומות שונים בעולם. --יוסי ג - שיחה 08:44, 31 במרץ 2016 (UTC)

1. אכן כשרואים וידיאו של הרבי ומתקשרים בו הרי אין בזה שום חילוק בין ראיה כזאת לראיה גשמית, כיון שסוף כל סוף כל מהותו של חוש הראיה הוא התעוררות כח השכל הקשור לראיה (כח החכמה). 2. איני זוכר מקורות ברורים בענין ויתכן שאני טועה, אך לפי זכרוני הענין של שינוי קשור למהלך הגלגלים בעולם העשיה, והוא נמדד לפי שינוי התנועה התמידית של הגלגלים ובכללם השמש והירח, מה שלא שייך בעולם היצירה ומעלה שהם רוחניים לגמרי. (זה הטעם כנראה, שבסידור האר"י סידר - בחכמה פותח שערים - בריאה, ובתבונה משנה עיתים - יצירה, ומחליף את הזמנים - עשיה). --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 14:12, 31 במרץ 2016 (UTC)

לא להאמין❗

אנחנו יושבים בחוסר מעש והוא עדיין לא התגלה!--אהבת ישראל - מיר ווילן משיח יעצט - הצטרפו למיזם של חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען 19:10, 2 באפריל 2016 (UTC)

שמעתי פעם ממשפיע חשוב, כי כאשר יהודי "רוגז" על אריכות הגלות, עד שהוא מעורר בקרבו מכח זה את מידת הנצח ל"נצח" את הגלות והיצר הרע, הוא יכול בכח זה להשתמש בגלות עצמה בכדי להביא את הגאולה..! --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 03:09, 3 באפריל 2016 (UTC)

מזל טוב!

אין בפי מילים לתאר את התרגשותי מכך שמקום זה חזר לפעולה לאחר שנות שממון! (שלום, חקירה לעיונך: האם החזרת הפעילות לדף בתשע"ו, הופכת רטרואקטיבית גם את שנות השממון לשנים פעילות; כשם שהתגלות מלך המשיח בכ"ו אדר שני תשע"ו, תהפוך גם את כל ה-5776 שנים שלפני זה לימות המשיח (כמ"ש בשיחת ער"ה תשנ"ב ועוד)?

וכדי לתרום למיזם החשוב בחב"דפדיה, אוסיף בזאת נקודה לא ידועה מאד"ש שהוזכרה ב-770: חסיד שנכנס ליחידות שאל את אד"ש כיצד הוא יכול לעורר את אחיו שקצת נטו מהדרך הישרה. הרבי ענה שבנוגע לבני משפחה, התפקיד הוא לקרבם בגשמיות ולגלות אהבה אליהם; ואת הקירוב ברוחניות למצוא מישהו אחר, ולדאוג שהוא יפעל זאת. • קרייזי אבאוט משיח • בואו נרקוד ביחד! 03:16, 5 באפריל 2016 (UTC)

מחסיד לחסיד

מסתמא כולם ראו את ה"מכתב מחסיד לחסיד". מכתב מאלף ומחכים, על היחס שצריך להיות בין חסיד לרעהו, בקשר למחלוקת הדעות ביניהם.

ומה אתם אומרים?...--5778 - משיח נאו! - שיחה 22:54, 27 באפריל 2016 (UTC)

עזוב אותך הכל שטויות! קראתי מראשית עד אחרית ולא מצאתי בו כל תועלת, מלבד הידיעה שהכותב מתוסבך!--212.199.16.171 10:50, 3 במאי 2016 (UTC)

ומה עם התוכן? לא נכון?--5778 - משיח נאו! - שיחה 11:05, 3 במאי 2016 (UTC)

תורת הגאולה

יש לנו קשר לזה? --אהבת ישראל - מיר ווילן משיח יעצט - הצטרפו למיזם של חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען - עשו כל אשר ביכולתכם 11:35, 6 במאי 2016 (UTC)

כנראה שלא, למרבה הצער... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 15:11, כ"ח בניסן, הקהל ה'תשע"ו

חלום ישן של זילברשטיין. שמעתי ממנו על זה באחת ההתוועדויות שהתוועד עם התמימים ב770. אין מה להצטער. אדרבה, הם יעשו עבודה, ואנחנו ננגיש אותה לכולם, עם עריכה המפשיטה רמה נוספת את הדברים, ועם קישורים פנימיים שמסייעים להבהיר נושאים ולהוסיף בלימוד ולעבור בין נושאים קרובים. כמובן שגם נוסיף קישור חיצוני להרחבה למי שרוצה לעיין ולהרחיב. להתראות - שיחה 19:24, 7 במאי 2016 (UTC)

1. יש לנו קשר: את הערך לימוד ענייני גאולה ומשיח הם העתיקו מכאן... (וזו לדעתי שטות, כי היה כדאי להם לערוך אותו. כפי שהוא כאן הוא לא מספיק ערוך. ואולי עוד חזון למועד).
2. הצער הוא על כך שכאן אין בכלל משהו דומה. בנאדם שמחפש להרחיב את הידע בגאומ"ש, ספק גדול אם ייכנס לחב"דפדיה, למרות ההצהרה בדף הראשי: "תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח". כמובן ופשוט שאם כאן יהיה מי שיעבוד לערוך ולהנגיש את החומר שמופיע שם (הלוואי!...) יתבטל הצער מעיקרא, ע"ד "אודך ה' כי אנפת בי". • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 10:06, ל' בניסן, הקהל ה'תשע"ו

התקשרות

קראתי לא מזמן סיפור מפליא מזמן המגיד ממזריטש:

חסיד של המגיד הכיר בעירו מתנגד גאון הבקי בכל התורה ממש. החסיד רצה בכל מאודו שאותו מתנגד יהיה חסיד גם כן, חשב ועלה במוחו רעיון. הוא פנה למתנגד ושאלו קושיא חזקה על הנושא שלמד. המתנגד חיפש, במשך שבועיים (!) תמימים, תשובה ולא מצא. בצר לו, פנה לחסיד ואמר לו שיענה לו את התשובה. החסיד ענה לו תשובה בהירה וברורה. הגאון היה בהלם ושאלו מהיכן לו תשובה זו ולימוד מעמיק כזה, ענה לו החסיד שבמזריטש לומדים כך. הגאון החליט שהוא חייב לנסוע למזריטש, אך לפני שנסע, הביא לו החסיד מכתב לרבו - הרב המגיד, אך אסר עליו לראות את הכתוב בו.

בהגיעו למגיד לפ"ש (דבר שאינו נהוג בחסידות חב"ד), נתן שלום למגיד ואת המכתב של החסיד בעירו. המגיד פתח את המכתב והסתכל עליו לחילופין והפטיר: "הוא ממש לא נראה כך, כנראה שטלטולי הדרך שינו אותו". כאשר חזר הגאון לעירו, לאחר שנהפך לחסיד מובהק של המגיד, פנה לחסיד ושאלו מה כתב עליו במכתב. אמר לו החסיד שהוא מגלה לו זאת מכיוון שהו כבר "משלנו" (מהחסידים), הוא כתב קצת ברמז אבל זה היה מובן - מתנגד מאוס...

התוועד על כך ר' מענדל פוטרפס, שרק הנסיעה לרבי, אפילו בלי לימוד חסידות תפילה בעבודה וכד', משנה את המהות!

לחיים! לחיים ולברכה!

שניסע לרעבע! --ירוחם - שיחה 12:17, 6 במאי 2016 (UTC)

שהקומוניסטים יסעו לרעבע (ע"ע דער עמעס) , החסידים נוסעים לרבי...  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 16:19, 6 במאי 2016 (UTC)

מה המקור לגודל ההבהלה שבכתיבה כמו שהיו כותבים אז באותו עיתון מאוס? דהיינו מה הבעיתיות שבענין בפני עצמו? אגב, אם כבר בנסיעה לרבי עסקינן, יש על זה ערך די יפה, מי שיש לו מוזמן להוסיף: נסיעה לרבי. להתראות - שיחה 19:42, 7 במאי 2016 (UTC)

בהמשך לדבריך עברתי על הערך הנ"ל וגיליתי שבאמת אין משהו מהותי להוסיף בו שחסר, הוא אכן זכאי לתואר המומלץ. ירבו כמותו בחב"דפדיה, אכי"ר. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 00:07, א' באייר, הקהל ה'תשע"ו

אם אינכם יודעים העורכים היקרים כתית למאור וקריזי אבאוט משיח, אסו רבשום אופן לכתוב דברים פוגעניים בדף השיחה!!

צעירי חב"ד

במכתב על הקמת כפר חב"ד ב', כותב הרבי (התפרסם בשבועון בית משיח כ"ח ניסן תשע"ו):

"מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחריה.. כוחות פעילים ותוססים, צעירים במרץ וגם בשנים, שהשקפתם תובעת פעולה - מבלי לדרוש מתן שכרה בצדה.. חומר תוסס ואינו שוקט כלל.. חומר אדם של מהפכנים שישאפו, כלשון אדמו"ר הזקן 'בכל יום ויום'ליציאה מסדר החיים של אתמול, שיכריזו בכל שעה דאלאי חדש (היינו - ביטול דמצב ההווה). יפריעו לא רק שינת צהריים של החברה, כי אם לפעמים תכופות גם שינת הלילה וכו'"... --ירוחם - שיחה 14:09, 8 במאי 2016 (UTC)

עידוד היחי לעיני המצלמות

החלטתי שהמקום הטוב ביותר לדון על עריכתי זו הוא כאן:

התיאור שהשתרש אצלנו ליום ט"ו אייר, "עידוד היחי לעיני המצלמות בפעם הראשונה", הוא לפענ"ד גסות וחוצפה כלפי תנועת קדשו של הרבי מלך המשיח שליט"א (בדקות ובלי לשים לב כמובן). זה הופך את הענין לפוליטיקה - כאילו שמה שהרבי עושה סתם כך בלי מצלמות אין לזה מספיק תוקף אצלנו, ונותן מקום למחשבה שכל אחד יכול לסלף את מה שהרבי אומר/עושה, ולכן הרבי מוכרח ח"ו להזמין צלמים לתעד את תנועותיו אם הוא רוצה שהענין יתקבל.

הרבי עודד את הכרזת היחי לראשונה בש"ק ו' אייר בהתוועדות, כאשר קיבל בקורת רוח את הכרזת ר' דוד נחשון, ואת שירת היחי במעריב של מוצאי אותה שבת. גם אם זו היתה הפעם היחידה, ולא היו אחריה שום עידודים מתועדים - זה מספיק כדי להפוך את הכרזת יחי לענין קדוש ולחקוק זאת אצל החסידים לעולם ועד. כמובן שזו זכות גם שהיו עוד עידודים, וגם שיש מזה וידאו - כדי שנוכל לראות ולהחיות את הענין שוב ושוב, במיוחד אנחנו הצעירים, שלא זכו להיות שם - אבל אין שום חידוש ב"פעם ראשונה לעיני המצלמות".

זו רק דעתי, מה דעתכם? • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:31, ב' באייר, הקהל ה'תשע"ו

קודם כל, לא צריך להתבטא בביטויים חריפים, כאשר אתה בעצמך מסכים שאף אחד לא מתכוון לזה.

לעצם הענין, הרי אנו יודעים שלא רק תנועות הרבי עצמו מכוונות, אלא הרבי שולט ובעל הבית על כל הנעשה סביבו ובקשר אליו. והוא זה שהחליט שהעידוד הראשון יהי' בלי מצלמה, והתיעוד המצולם הראשון יהי' דוקא בט"ו אייר. (וכמו שכתבת, יש הבדל עצום בין החיות שקיימת היום בשירת יחי, לנוכח התיעודים המצולמים, שלא היתה קיימת בלעדיהם, כפשוט).

שים לב שגם הטראסק הגדול שעושים מי' שבט תשנ"ג, הוא בסה"כ שידור מעמד שהתקיים כל יום, בכל העולם. -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 18:21, ב' באייר, הקהל ה'תשע"ו (10 במאי למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!

כמובן שוידאו זה דבר קדוש, אבל יש להבדיל בין תיעוד לבין הוכחה. המרחק הוא שמים וארץ: אנחנו שמחים לראות וידאו מהרבי שיחיה אצלנו את הענין, בשבילנו. אך כשהיחס לזה הופך להוכחה נגד המסלפים ומעוותים, זו שטות גמורה - כאילו הרבי צריך לוודא שתנועותיו יהיו מתועדות ובלתי ניתנות להכחשה (כמו שהפסוק "בראשית ברא" לא נכתב כנגד האבולוציה, כדעת זמיר כהן).

ולפענ"ד, בנדו"ד היחס לזה הוא כהוכחה - ולכן מדגישים כל כך את "הפעם הראשונה לעיני המצלמות"; בשונה מהשיחות על משפט הספרים למשל, שאף אחד לא אומר שי"ב תמוז מ"ה הוא ההתייחסות הראשונה לפרשיה "לעיני המצלמות" (אלא אולי "ברבים"), וכמו"כ בנוגע למבצע אות בספר תורה אף אחד לא יודע מתי הוידאו הראשון שהרבי מדבר על זה, וכן הלאה. רק כאן שיש אינטרס זדוני לסלף, מנופפים ב"וידאו הראשון".

ושונה לגמרי מסאטעלייט יו"ד שבט, שמטרתו מראש היא הפרסום בכל העולם, והדחיפה הכי גדולה שקיבלנו מהרבי לפרסם את הכרזת יחי בכל העולמות. ובנוגע להערה ע"ד הקאך במזמור שיר, האם כוונתך שזה בגלל המילים "אט אט קומט משיח"? ואגב, מתי הוידאו מעידוד ניגון זה? • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 07:53, ג' באייר, הקהל ה'תשע"ו

אפשר אם מאד רוצים לפרש זאת כך. אבל לא נראה לי שזו הכוונה. וגם לא נראה לי שמישהו שירצה לטעון שהיומן (משבת) מזוייף, לא יוכל לטעון שהוידיאו גם מזוייף (ולצערנו טענה זו מתחילה להישמע...) -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 12:54, ג' באייר, הקהל ה'תשע"ו (11 במאי למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!

כל מי שמכיר קצת את היחס הרציני שהרבי נותן לפרסום ולאי פרסום של דברים מסויימים, כולל ההיסטוריה של פרסום משיח, החשש שזה ירחיק וכו'. הנוהל שבו דברים מסויימים שנאמרו בהתוועדות הושמטו בהדפסה וכו'. לאחר כל זה מובן שהעובדה שהרבי מעודד לעיני המצלמות היא ציון דרך משמעותי. --שיע • שיחה ה' באייר ה'תשע"ו 13:44, 13 במאי 2016 (UTC)--

תכננתי לכתוב את הנ"ל (דברי שיע) ובפירוט, הקדמתני.. ולענ"ד זו הכוונה הפשוטה. הקהל - שיחה 03:18, 15 במאי 2016 (UTC)

אגב, מה שכתב ד. שטרן בהערה: "ולהעיר ..ישנה יותר חיות בשירת אורך ימים (ניגון), שנוגן פעם אחת ויחידה בפני הרבי, ביו"ט" - אינו מדוייק. שהרי ניגנו ניגון זה כמה פעמים לפני הרבי שליט"א (וראה עריכותי בערך הנ"ל). הקהל - שיחה 03:22, 15 במאי 2016 (UTC)

ייש"כ על תגובותיכם. הרמתי ידיים... ומי שחשוב לו ורוצה לשחזר שם מוזמן. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 09:31, ז' באייר, הקהל ה'תשע"ו

לכאורה אם אתה הוא שביטל זאת על סמך מחשבתך ועכשיו אתה 'מרים ידיים', היה ראוי שאתה תשחזר זאת (לא כ"כ מסובך, אגב..). בכ"א, כבר שיחזרתי. הקהל - שיחה 21:10, 15 במאי 2016 (UTC)

60 מליון צפיות

בעת כזאת בה אנו מתקרבים לשישים מליון צפיות באתרנו, ובמיוחד בתקופה זאת שכמות העורכים בחב"ד פדיה מגיעה לשיא של כל הזמנים, עלינו להודות לה' על ההצלחה המיוחדת של חב"דפדיה, שמהוה מקור ראש וראשון לכל תורת החסידות ברשת, ומהוה אבן שואבת ללימוד ערכי החסידות למליוני יהודים ברחבי העולם! לחיים! לחיים! --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"ז באייר ה'תשע"ו, למניינם 17:02, 25 במאי 2016 (UTC)

היכן אפשר לבדוק את מספר הצפיות וכדו'?

--ירוחם - שיחה 17:17, 25 במאי 2016 (UTC)

ראה [1]. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"ז באייר ה'תשע"ו, למניינם 17:20, 25 במאי 2016 (UTC)

יש כבר 6,100 ויותר, אפשר לפרסם כבר בחב"ד אינפו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

כבר פרסמו. אבל לא זה הנושא עכשיו, אם תקרא שוב. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"א בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 00:56, 17 ביוני 2016 (UTC)

זמן השיא

• אנו באים כעת מהיאצייט של ר' מענדל פוטרפס תתחילו לשפוך סיפורים..

ומכיוון ש"קרינא דאיגרתא" וכו' אתחיל אני בכמה סיפורים בקשר עם ג' תמוז.

א. בנוגע לג' תמוז שאלו את ר' מענדל עם לומר תחנון, השיב בתמיהה גדולה:"הרבי יצא ממאסר, איך אפשר לומר תחנון?!". ואולי לזה כוונו דברי הרבי שזה תלוי בהרגש. (בשם ר' שלום דובער רייכמן).

ב. אמר ר' מענדל: "כתוב גזרה על המת שישתכח מן הלב, ורואים שלא שוכחים את הרבי, אז זה הוכחה שהוא חי וכו'".

ג. לאחר ג' תמוז תלו על ביתו של ר' מענדל מדבקה גדולה (סטיקר בלע"ז) עם הכיתוב:"יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". והיה זה ביוזמתו של ר' מענדל, שרצה שכל הבאים לביתו יקבלו חיזוק והתועררות בימי ניסיון אלו, להמשיך בהכרזת הקודש. וכמו שאמר פעם:"אלה שהרבי חי בהם צריכים להמשיך להגיד יחי". (אולי י"ל שהתכוון לבעלי תשובות).

• ביום ראשון התקיימה עצרת:"מקבלים פני משיח בכיכר" בהצלחה רבה, מוזמנים לכתוב בנושא.

• מה עם הארמון?! צריכים להתגייס! 25 שנה! יש קופות צדקה של הארמון, ואפשר גם לתרום למטה עצמו בהוראת קבע. אבל חברה חאלס אין לנו כח להמשיך להמשיך לכתוב ערכים על הארמון למלך המשיח שיבנה בקרוב ממש, ועל כל מיני התקדמויות - ארמון בפועל ממ"ש!. כידוע גודל הענין של נחלה בארץ ישראל אצל רבותינו נשיאינו, ובפרט ענין הארמון שהוא ענין עיקרי במלוכה.

                                       בונים את הארמון!!!

מחכה לתגובות (בעצם להתוועדות).

                         י יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

--חי גאולה - מתוועדים 01:44, 12 ביולי 2016 (UTC)

לחיים!

מי יודע?

מי יודע פרטים על המעשה באדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע, שנכנס לפניו איזה חסיד ליחידות, לאחר הכנה מרובה, ושאלו אדמו"ר הבעל התניא במה עוסק בתפילתו, והשיב לו בגדלות ה', ושאל אותו על חלק וחלק בתפילה בנפרד ועל הכל השיב לו כך, ואז שאל אותו אם כן מתי הינך חושב על עצמך? וכששמע החסיד דברים אלו חדרו הדברים לעמקי לבו ונפל מתעלף ואז הוציאוהו מחדר הבעל התניא? --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"ח בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 20:05, 24 ביולי 2016 (UTC)

ומי יודע פרטים על זה?

בפורים דשנת תשי"ג(?), שאל הרבי את הנוכחים בהתוועדות מי חפץ בעשירות, כי עתה היא עת רצון. לא כל הנוכחים הרימו את ידיהם, ואז הרבי אמר בכאב: אחר כך באים ומתלוננים שחסר זה וחסר זה, וכשנותנים משמים עת רצון להשפיע עשירות, הוא מוכן להפסיד זאת, ובלבד שיראה חסיד רציני ועובד...

כל אלו שהרימו את ידיהם באותה התוועדות, זכו לעשירות מופלגת.? --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"ח בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:37, 24 ביולי 2016 (UTC)

על פי השמועה אחד מהם היהשמואל אייזיק פופאק. כשנשאל לאחר ההתוועדות אם הרים את ידו, השיב שהוא לא זוכר מה היה איתו, אבל ודאי אצלו שאם היה שומע את הרבי מכריז היה מרים את ידו. להתראות - שיחה 05:51, 25 ביולי 2016 (UTC)

זה נמצא כאן. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:31, כ"א בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

מיתת נשיקה

ר' מאיר רפאל'ס מחסידי אדמו"ר הזקן שהיה הפרנס בוילנה, שכב על ערש דווי והזמין את החברא קדישא. כשהם אמרו איתו את הוידוי הוסיפו ואמרו לו שזו ההזדמנות שלו להתחרט על כך שהצטרף ל'כת' ולתקן את מה ש'התקלקל' במשך כל חייו... השיב להם ר' מאיר ג' פעמים במשפט הידוע והורה להם היכן מנשקים, ויצאה נשמתו בטהרה. ואמרו על זה חסידים שמימות משה רבינו לא היתה כזו מיתת נשיקה... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:28, כ"א בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

המשפט הידוע זה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד? להתראות - שיחה 04:42, 27 ביולי 2016 (UTC)

בפשטות, מה עוד יכול להיות? • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 04:52, כ"א בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

"ונזכה זעהן זיך"... להתראות - שיחה 15:11, 27 ביולי 2016 (UTC)

אבל אם הוא היה אחד כזה שאומר רק 'ונזכה' ולא 'יחי', המתנגדים לא היו כ"כ עצבניים עליו... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 01:59, כ"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו