חב"דפדיה:אולם דיונים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגעתם לאולם הדיונים המרכזי של חב"דפדיה.

המקום מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים.


אם יש לך בקשות מיוחדות המיועדות למפעילי המערכת, תוכלו לעשות זאת כאן.

אם ברצונכם לבקש ערך החסר בחב"דפדיה, תוכלו לעשות זאת כאן. תוכלו גם לבקש תמונות כאן, וגרפיקה כאן.

אם ברצונך לכתוב איזו אימרה חסידית או סתם להתוועד.. תוכל לעשות זאת כאן.

אם ברצונכם להתנדב להשלמת פרוייקטים לשיפור חב"דפדיה, או להציע אחד כזה תוכלו לעשות זאת כאן.


תיבת ארכיון

כיתוב תמונה

ארכיוני אולם הדיונים
12345678910111213141516171819202122232425262728293031סמלילנוכחי
חב"דפדיה: פיתוח טכני



כדי להגיע לתחתית הדף, לחצו כאן.


עריכה על "צורת הדף"

מדוע לא העתיקו עדיין את האפשרות לערוך על צורת הדף" כבוויקיפדיה?

וכמו כן, ראיתי שיש שם אפשרות שכשמתחילים לעשות לינק הוא נותן מיד את כל הערכים הקיימים. וכן כאשר עושים תבנית. 47.21.53.50 05:20, 21 בדצמבר 2015 (UTC)

אפשרי למשתמשים רשומים. להתראות - שיחה 10:52, 21 בדצמבר 2015 (UTC)
למיטב ידיעתי שתי האפשרויות אינם קיימים כלל.--הנחה - שיחה 13:08, 21 בדצמבר 2015 (UTC)
צריך להתקין, אבל זה אפשרי. אני התקנתי את אפשרות ההשלמה של תבניות וערכים מקושרים וזה עובד מצויין. לא זוכר כבר איך עושים את זה ואפשר לשאול את שייע. להתראות - שיחה 13:41, 21 בדצמבר 2015 (UTC)
תגובה מאוחרת, השלמה אוטומטית אפשרית למשתמשים רשומים, להיכנס לחשבון, ולאחמ"כ להכנס ל'העדפות' וללשונית 'גאדג'טים'. לינק ישיר. לסמן את התיבה שליד האפשרות ' השלמה אוטומטית'. לגבי עריכה על 'צורת הדף', כשנמצא מתכנת שיואל לטפל בחב"דפדיה:פיתוח התשתית גם זה יגיע בעז"ה. --שיעשיחה כ"ג בטבת ה'תשע"ו 23:14, 4 בינואר 2016 (UTC)

חישוב מסלול מחדש...

ב"ה אנו עומדים על סף ה6,000 ערכים בחב"דפדיה, אך נראה לי שכעת, רגע לפני השקת ערך זה, צריך לעצור ולתת מבט לאחור:

אנו עומדים עם עשרות! ערכים חסרים הלקויים בחסרון מידע בסיסי. הפורטל המרכזי והפעיל ביותר בחב"דפדיה הוא: פורטל אישים... אבל פורטל:תורת החסידות עומד בשיממונו, "מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד"? האמנם?!!

כמו כן חסרים ערכים בסיסיים בגאולה ומשיח, והאם אכן אנו מוכנים לשעוט הלאה מ"תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח" ולפרסם
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
בכל העולם שהגענו לערך ה6,000, כאשר רוב הערכים אינם ראויים לעלות על שולחן מלכים?!!

צריך לעבור מחדש על הערכים הללו, להחליט מה ראוי לערך ומה לא, אלו ערכים ראויים להתקיים במתכונתם ואלו להשתנות ולהתהוות למהות אחת עם ערכים דומים, שיתכן ששם הם ימלאו את תפקידם באופן היותר ראוי.

אלו המעונינים להצטרף למיזם זה יודיעו על כך, ובעז"ה בימים הקרובים יפתח דף מיזם.... • כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 10:11, 22 בדצמבר 2015 (UTC)

דברים כדרבנות, אך בהתחשב במשאבי האנוש העומדים לרשותנו - כל אחד תורם במה שנוח לו וקצת קשה 'לכוון' בכח את העורכים למקומות שאנחנו רוצים. מה שיהיה הכי יעיל לכאורה הוא יצירת דף בו ירוכזו כל הערכים שצריכים 'כתיבה מחדש' (בדומה לדף 'בקשת ערכים', ומי שיחפש במה להשקיע, תהיה לו הכוונה. להתראות - שיחה 11:00, 22 בדצמבר 2015 (UTC)
גם אני מסכים עם הנ"ל (ראה פיסקה 5900 לעיל) אכן גם מה שכתב 'להתראות' נכון. ראו שם לעיל שאכן ציינתי להרבה מהם.--הנחה - שיחה 11:46, 22 בדצמבר 2015 (UTC)
למסקנה, נראה שכל המשתתפים הפעילים מסכימים!!! .
אכן אי אפשר לדרוש בכח, אבל צריך שכל אחד יתרום את עצמו...• כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 22:01, 22 בדצמבר 2015 (UTC)
אולי אפשר לעשות פרויקט תקופתי, בו נתעסק בערכים סביב נושא אחיד. כמו לדוגמא שבתקופה הקרובה 'נתלבש' על ערכים סביב חודש אדר, פורים, מגילת אסתר, מרדכי וכו'--הנחה - שיחה 10:12, 23 בדצמבר 2015 (UTC)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── לרגל חג הפסח,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
תנועת חב"ד ליובאוויטש מודיעה: כי הגיע הזמן להסתער על ערכים כמו עשרת המכות ושות', ולהפציץ ערכים בנושאים הקשורים ביציאת מצרים בתוכן יהודי וחסידי!!  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 22:45, 20 באפריל 2016 (UTC)

אולימפיאדה

הערוך אולימפיאדה כבר הרבה זמן שאינו נמצא בשום קטגוריה, יש למישהו רעיון לאיזה קטגוריה ערך זה מתאים..--די העכסטע צייט - שיחה 21:14, 2 בינואר 2016 (UTC)

לכאורה - [[קטגוריה:מושגים כלליים]]. • מתעקשיםועידת ליובאוויטש 00:12, 3 בינואר 2016 (UTC)

טופל. --שיעשיחה כ"ג בטבת ה'תשע"ו 23:10, 4 בינואר 2016 (UTC)

אפליקציה

מה דעת המנהלים וכו', על פיתוח אפליקציה לאתר, כמה אנשים אמרו לי שאין להם דפדפן בעיקרון, אבל אם היה אפ' הם היו משתמשים בה..• מתעקשיםועידת ליובאוויטש 03:31, 3 בינואר 2016 (UTC)

הרעיון מצוין. הבעיה היא העלות... חשבתי לגייס תרומות, יצרתי קשר עם כמה מפתחים. הבעיה שאין תקציב לאתר ודבר כזה עולה מינימום 10,000 ש"ח (וזה עוד נחשב מחיר זול, ביחס לשוק האפליקציות). כששמעתי את זה ירדתי מהרעיון... כידוע האתר הזה מופעל בהתנדבות, ואת השרתים ממן חב"דאינפו כך שאין לנו תקציב שוטף. --שיעשיחה כ"ג בטבת ה'תשע"ו 23:09, 4 בינואר 2016 (UTC)

שאלה מאוד מציקה

הערך העיקרי והחשוב מכל - הרבי - זכה נכון לשעת כתיבת השורות ל-528,972 צפיות. לו נניח שמתוכם היו רק 10% מחוץ לחב"ד (כנראה יותר), מדובר בלמעלה מחמישים אלף יהודים. אפשר לשער שמתוכם אלפים רבים לא כ"כ הבינו (בלשון המעטה) מדוע מופיע התואר "שליט"א" בכותרת הערך... (ומי יודע אם לא נכנסו לחב"דפדיה רק בשביל למצוא את התשובה לתמיהה זו).

בפועל, לאחר חיפוש הכי מקיף הערכים שאמורים להסביר למתפלא את התמיהה הנ"ל הם: חיים נצחיים במלך המשיח ונכסה וחוזר ונגלה. כבר במבט ראשון ברור שאין בערכים האלו כדי להסביר את הנושא, אפילו לא חלקית... הדבר היחיד שעלול לספק את המתפלא הוא - אם ייכנס לערך חי וקיים (קובץ), יכנס לקישור המופיע בו, ויהיה לו כח לקרוא את ההסברים הארוכים והמפורטים.

האם לא הגיע הזמן לכתוב ערך מלא ויסודי שיסביר את האמונה ברבי שליט"א מהשורש - היינו לא ע"פ רמזים גימטריאות ופשטלאך, אלא ע"פ מהותו של נשיא הדור, נבואת הגאולה שלא שייך בה שינוי והחידוש של דורנו (בערך ע"פ השיעור הידוע של חלוי"צ). מה דעתכם? קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 11:46, 29 בינואר 2016 (UTC)

בעד חזק צריך להסביר לעולם למה "וואס פאר גנזי מרומים"!!!• מתעקשיםועידת ליובאוויטש 00:19, 31 בינואר 2016 (UTC)
חב"דפדים יקרים, מה לכם כי נאלמתם דום?! הנושא רציני מידי מכדי לעבור בשתיקה, וגם רציני מידי מכדי שאוכל לטפל בו לבד... מצפה לדעותיכם החשובות! קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 12:24, 5 בפברואר 2016 (UTC)
גם אני 'בעד חזק' אך מה שנחוץ כאן הוא לא דיבור והבעת דיעות אלא בעיקר כתיבה בפועל, ואני לצערי ולשמחתי מנצל את הזמן המועט שאני זוכה להיות בחב"דפדיה בעיקר לתחזוקה שוטפת. מעקב אחרי תקלות וכדו' מעקב אחרי אנונימיים וכו'. --שיעשיחה ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:35, 15 במרץ 2016 (UTC)

בוט

אם מישהו רוצה שאבצע בשבילו החלפה אוטומטית עבור איזה מילה אשר לא קיים חשש לתקלות על ידי ההחלפה, הוא מוזמן להציעה כאן. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ל' בשבט ה'תשע"ו, למניינם 15:13, 9 בפברואר 2016 (UTC)

ניגוני ר' הלל

מתבקש וראוי לאחד את כל הערכים הכפולים שבדף ניגון לר' הלל מפאריטש (פירושונים) (כפי שעשה ידידנו משתמש:כתית למאור בערכי ניגון לשבת ויום טוב), כך שיהיה ערך אחד ובו רשימת הניגונים וקישור לשמיעת כל אחד מהם; אך דא עקא שבכל א' מהם ישנה תמונה ובה תווי הניגון, ואין מקום בערך אחד לכל התמונות של 8-7 ניגונים. אשמח לשמוע דעת הקהילה שליט"א בנדון, ומה טוב בהקדם - על מנת שלא נגיע לערך ה-6,000 ואח"כ נרד ממנו בחזרה ל-5,000... יישר כח, • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 04:58, 15 בפברואר 2016 (UTC)

בעד, אני רציתי לאחד אותם ולמחוק את התמונות, אך לא רציתי לעשות כך על דעת עצמי. אך כעת, כשידידי המשוגע פנה לדבר, הריני להביע דעתי..• מתעקשיםועידת ליובאוויטש 05:34, 15 בפברואר 2016 (UTC)

נגד --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ו' באדר א' ה'תשע"ו, למניינם 06:28, 15 בפברואר 2016 (UTC)

הסבר, פרט נמק...• מתעקשיםועידת ליובאוויטש 06:35, 15 בפברואר 2016 (UTC)
פשוט תעשה גלריה של תמונות לא גדולות בסוף הערך. מי שזה מעניין אותו - יפתח את התמונות.--יוסי ג - שיחה 21:51, 15 בפברואר 2016 (UTC)
רעיון מצויין. א"כ איני מתנגד. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ז' באדר א' ה'תשע"ו, למניינם 18:08, 16 בפברואר 2016 (UTC)

בוצע  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 18:33, 16 בפברואר 2016 (UTC)

קטגוריה:חוזרים

האם צריך לכתוב קטגוריה אחת של חוזרים ובנפרד על חברי הוועדים, או שלהכניס את הקטגוריות של חברי הוועדים לקטגוריה של החוזרים?  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 00:40, 24 בפברואר 2016 (UTC)

לדעתי צריך להכניס רק את החוזרים ומניחים (ולשנות את הכותרת ל'חוזרים ומניחים'). לא נראה לי שנוגע מי הדפיס (דוגמת זלמן חנין). להתראות - שיחה 09:03, 24 בפברואר 2016 (UTC)
זה כן נוגע, כי נכלל בקטגוריה של חברי מוסדות בשכונה.  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 18:42, 24 בפברואר 2016 (UTC)
חשבתי שאתה מתכוון על השמות שיוכללו בתבנית של תורת הרבי. להתראות - שיחה 13:40, 25 בפברואר 2016 (UTC)
אני מתכוון למי שהוא גם חוזר וגם היה בלה"ק, האם זה מכליל אותו בשתי הקטגוריות, או שהקטגוריה של לה"ק תיכנס גם לקטגוריה של החוזרים? •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 16:38, 25 בפברואר 2016 (UTC)
לפלא השאלה, הרי לא כל חברי הוועדים היו חוזרים ולא כל החוזרים היו חברי אותו ועד, אז איך תכניס הכל לאותה קטגוריה? --יוסי ג - שיחה 20:08, 25 בפברואר 2016 (UTC)

נישא לרעייתו

מכיון שהניסוח הזה לא יהודי וממש לא נכון (איש נושא, אשה היא נשואה) בכוונתי לשנות הכל באופן אוטומטי לניסוח יהודי. "נשא את רעייתו" (כמו שכבר עורר על כך משתמש:דור השביעי.) למישהו יש התנגדות או ניסוח שונה? --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ט"ו באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 18:37, 25 במרץ 2016 (UTC)

המומחה ללשון הוא שיע, ואין לשנות מבלי להתייעץ עמו. תמהני על משתמש הדור השביעי שהחל לשנות באופן שרירותי בלי לפתוח דיון. לענ"ד הניסוח המוצע לא טוב היות שהוא לא מקובל. אפשר 'התחתן עם רעייתו' או 'התקיימה חתונתו עם מרת' וכדומה. להתראות - שיחה 19:02, 26 במרץ 2016 (UTC)
הבעיה ב'נישא ל' ברורה. מה החלופה הכדאית כדאי לשקול בכובד ראש. שלום נראה לי שכדאי להמתין יום יומיים, ולאפשר לעוד עורכים להביע דעתם בנוגע לחלופה הראויה ביותר. --שיעשיחה י"ז באדר ב' ה'תשע"ו 01:40, 27 במרץ 2016 (UTC)
ואולי צריך להיות "ויסב בת זוגיה מדבית משפחת..." .. •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 01:52, 27 במרץ 2016 (UTC)
וודאי שנמתין עד לקבל דעות חברי קהילתנו הק' דק"ק דפה. לענ"ד, גם אם הניסוח אינו מקובל בעברית, הרי זה דווקא בגלל שמייסדיה של השפה הזאת (ראו דעת רבותינו נשיאינו בערך עברית על שפה "מוזרה" זו) לא ממש ראו את דרך התורה כנר לרגליהם. בעולם הגויי, (וכידוע שבסט"א הנקבה היא מעל הזכר), יש מספר התייחסויות לנישואין: 1. האשה שולטת על הבעל (לפי זה מתאים הניסוח נישא לרעייתו), 2. הנישואין הם הסכם בה הבעל והאשה הם שוים זה לזה (לפי זה מתאים הניסוח התחתן עם רעייתו) 3. הבעל הוא עבד של האשה (לפי זה מתאים הניסוח שלא נכתב כאן, מכר את עצמו לעבד עולם לאשתו ). הניסוח היחיד שמתאים לפי דעת תורתינו הקדושה, היא ניסוח שבו יהיה ברור כי הבעל נושא את האשה, הוא לא נישא אליה ולא שותף עמה לחיי הנישואין. כל הביטויים האלו הם ביטויים מוטעים לחלוטין. חב"דפדיה אינה ויקיפדיה, ולכן הערך העליון הוא דעת תורתינו הק' והערך השני הוא שיהיה לשון מקובלת (לכן המילה חב"ד קודמת למילה פדיה). --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 02:53, 27 במרץ 2016 (UTC)

אפשרויות ניסוח

כיצד לנסח את המשפט הביוגרפי הנפוץ המתאר את את נישואיו של האדם, נא לחתום תחת האפשרות שנראית לכם, או להוסיף חדשה ולאחמ"כ שלום יבצע ההחלפה

נשא את רעייתו

  1. מבין שלושת האפשרויות, זו הכי נראית. כך נכתב[1] גם בשלשלת היחס - 'נשא את' - אצל הרבי שליט"א וחלק מהרביים (בשלושה הראשונים, כתוב רק את שנת החתונה). הקהל - שיחה 06:40, 27 במרץ 2016 (UTC)
  2. כפי שנימקתי בהרחבה. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 08:24, 27 במרץ 2016 (UTC)
  3. אין אחר המלך כלום. כמובן שבאם יש לנו שם אז כותבים את השם של הרעיה, ללא המילה 'רעייתו' כפי שמופיע במקור ששלום שהנחה הביא (יש"כ לך), "נשא את בת כ"ק אדמו"ר הריי"צ -הרבנית חיה מושקא ע"ה". שיעשיחה י"ח באדר ב' ה'תשע"ו 22:03, 28 במרץ 2016 (UTC)
לא שלום הביא את המקור, אלא הקהל ותודה לו. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ח באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 23:25, 28 במרץ 2016 (UTC)
אני בעד ללכת אחר דברי המלך, אבל כללי החבדפדי' אומרים שיש להתנסח בעברית המודרנית הטריפה והאסורה, שאין מקומה כמובן בספרי הרבי שליט"א. אם כן יש לשנות את המדיניות ולהפוך את חבדפדי' ללקוטי שיחות.. מה גם ששלשלת היחס נסובה על שבעת נשיאי חב"ד ותו לא. ואם כן בכל מקום הנשיא הוא הנושא (תרתי משמע) והלשון סבה סביבו. -- דָּרַךְ כּוֹכָבשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ו, 17:35 • יחי המלך המשיח!
העיקרון ללכת אחרי השפה העברית, היא רק באופן כללי, אבל לא כאשר כלל מסויים בשפה מתנכר ביודעין ובמכוון לתורה הקדושה, והוא סיבת קיומו. אחרי הכל, עברית היא האמצעי ולא המטרה. לענייננו, בכל הספרות היהדות לא תמצא לעולם "נישא עמה". לעולם. רק "נשאה". (נישאו זה משהו אחר לגמרי ודו"ק). --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 17:46, 31 במרץ 2016 (UTC)
הכלל העברי המתנכר, הוא לכתוב נישא ל.. והוא זה שנוסד על בסיס היפך התורה. ולא הוגן להאשימני בהיצמדות לכלל זה כאשר הבעתי במפורש את דעתי למטה.
מה שרציתי לומר פה הוא שהטענה "אין אחר דברי המלך כלום" ושבספרי היהדות הקדמונים לא נמצאו מילים אלו, אינם נוגעים לדילמה העומדת בפנינו: כיצד לנסח, בכפוף לסגנון העברי המודרני, משפט שמנוסח במקורו העברי בצורה לא נכונה, ואנו רוצים לנסחו מחדש תוך היצמדות להשקפה תורנית מחד וסגנון עדכני מאידך.
נ.ב. לצורך הענין ערכתי חיפוש קצר, ועלה בידי הנוסח "שנתחתן שלמה לבת פרעה", המופיע ברש"י דה"י ב טו יט, ובשהש"ר א ד. -- דָּרַךְ כּוֹכָבשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו, 12:52 • יחי המלך המשיח!

בנוגע לחילוק אם מופיע שם רעייתו או לא, יש לציין שבשושלת היחס כאשר לא מופיעה זהות הרעי', גם לא כתוב 'נשא את' אלא 'חתונתו'. -- דָּרַךְ כּוֹכָבשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו, 12:55 • יחי המלך המשיח!

לגבי הכלל שאנו כותבים בעברית. להבנתי, 'נשא את' הוא מינוח תקני לחלוטין, וגם מובן בקלות לכל דובר השפה המודרנית. והשלכתו כאן, ההבדל בין 'נשא את' לבין 'נישא ל' הוא הבדל השקפתי וכאן ברור שאיננו מביאים את התורה לעם אלא את העם אל התורה--שיעשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו 00:37, 3 באפריל 2016 (UTC).
לגבי מקרה שבו לא נכתב שם הרעיה, ברשותך אעתיק הדיון לפסקה נפרדת. --שיעשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו 01:13, 3 באפריל 2016 (UTC)

4. שיע - שכנעתני. --יוסי ג - שיחה 19:10, 30 במרץ 2016 (UTC)

התחתן עם רעייתו

  1. חלקית. צריך לבדוק אם שייך לכתוב 'נישא עם', שזה יותר מכבד. ואין בכך כל בעי' מאחר שגם הגבר נישא ונעשה 'נשוי'. וכך גם מובא כמ"פ במשנה ("עד שלא נישאו") -- דָּרַךְ כּוֹכָבשיחה • י"ז באדר ב' ה'תשע"ו, 10:29 • יחי המלך המשיח!
מה הכוונה יותר מכבד? אתה דואג למעמד האשה? אגב, דווקא הבאת ראיה יפה מאוד. התשובה היא לכאורה כי קיים חילוק בין קידושין שהבעל עושה, (הקידושין הם קנין והבעל הוא הקונה את אשתו) לבין נישואין (שהם מציאות, והמציאות היא שהבעל נעשה נשוי כשם שהאשה נעשית נשואה). וצ"ע מלשון הרבי שהובא לעיל. עכ"פ הלשון התחתן (שקאי על קידושין) עם רעייתו הוא וודאי שגוי, ואילו הלשון "נישא עם רעייתו" פחות שגוי אם בכלל וצ"ע --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 23:31, 27 במרץ 2016 (UTC)
לא דייקתי את מי זה מכבד. בסה"כ התכוונתי לומר שהנוסח 'נישא' לדעתי יותר מכובד ורשמי מאשר 'התחתן'. היות שגם אתה מסכים, באם שייע (המומחה ללשון..) יאשר את תקינות צירוף זה, יש לשנות את הכותרת כאן. -- דָּרַךְ כּוֹכָבשיחה • י"ח באדר ב' ה'תשע"ו, 12:01 • יחי המלך המשיח!
בהזדמנות זו, ובלי קשר לדיון גופא, אני מוחה באופן רשמי, על הכתרתי הלא רשמית ל'מומחה ללשון' . ב"ה יש לנו כמה וכמה עורכים מוכשרים ומומחים. ולמרות האייקון אני מתכוון ברצינות . --שיעשיחה י"ח באדר ב' ה'תשע"ו 22:13, 28 במרץ 2016 (UTC)
ציטוטים מתוך אגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שנכתבו לדוברי עברית:

משך זמן הכירה אברך . . שבפירוש אומר שרק לאחרי שיתחתן עמה

ו'תשנ

אשר רבים בקשו להתחתן אתה, ולעת עתה לא בא לפועל.

ה'תקכז

-- נכתב ע"י ד. שטרן ששכח לחתום את שמו.

שטרן, כעת כשאני רואה את הציטוט שלך עולים בי תהיות, אולי 'התחתן עם' יהיה מתאים יותר מאשר 'נשא את'. גם מבחינת היותו מוכר יותר לדוברי העברית, וגם מבחינת הסרבול הלשוני. 'נשא את מחייב אותנו להוסיף מילה למשל 'יעקב נשא לאשה את רחל'. לעומת 'יעקב התחתן עם רחל'. --שיעשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו 01:23, 3 באפריל 2016 (UTC)
בשני הציטוטים ששטרן הביא, הרבי מצטט את האמור במכתב ששלח השואל. אולי לדעתכם זה עדיין הוכחה, אבל כדאי לשים לזה לב. --יוסי ג - שיחה 07:22, 3 באפריל 2016 (UTC)

התקיימה חתונתו עם מרת

נשא לאישה את

נשא למרת

תוצאות

הוחלט ברוב קולות להחליף ל'נשא את'. בוצע על ידי משתמש שלום. --שיעשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו 01:23, 3 באפריל 2016 (UTC)

במקרה שאין שם

(העתקה מההצבעה דלעיל) בנוגע לחילוק אם מופיע שם רעייתו או לא, יש לציין שבשושלת היחס כאשר לא מופיעה זהות הרעי', גם לא כתוב 'נשא את' אלא 'חתונתו'. -- דָּרַךְ כּוֹכָבשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו, 12:55 • יחי המלך המשיח! (סוף העתקה)

כדאי אכן שנמצא ניסוח מתאים יותר, 'חתונתו' לא יכול להתאים בהרבה מהמקרים, למשל: 'בשנת תנש"א נשא את רעייתו', לא ניתן להחליף ב'בשנת תנש"א אולי 'התקיימה חתונתו' --שיעשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו 01:23, 3 באפריל 2016 (UTC)

הערות שוליים

זכויות יוצרים

שלום. אני אורח באתר. רציתי לשאול: האם יש זכויות היוצרים על הניגונים שבאתר? אם ניגון עלה לאתר - אני יכול להוריד אותו ולשמוע אותו (בשימוש פרטי)? מקווה שזה המקום הנכון לשאול. תודה. 213.151.62.187 20:25, 28 במרץ 2016 (UTC)

שלום וברכה, באופן תיאורטי, כל חומר שמועלה לאתר אמור להיות חופשי לשימוש לא מסחרי, בפועל יתכן שאדם יעלה לאתר ניגון שיש עליו זכויות יוצרים, והיוצר אינו מתיר להשתמש בו. זאת היות שהמנטרים שלנו לא מספיק ממוקדים בבדיקת מולטימדיה שמועלית לאתר, ויותר בתוכן הכתוב שבו. --שיעשיחה י"ח באדר ב' ה'תשע"ו 22:15, 28 במרץ 2016 (UTC)
אז בפועל - מה אתה מציע? איך אני יכול לדעת אם אני יכול לשמוע או להוריד ניגון כזה או אחר? 213.151.62.187 18:05, 29 במרץ 2016 (UTC)
עליך לברר על כל ניגון כשלעצמו. בדף השיחה וכדו'. בכל אופן זכור שאיננו אתר מדיה, ועיקר ההתמקדות שלנו היא במילים ובכתיבה, שהן כן מותרות להעתקה, תוך ציון המקור. --שיעשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו 00:39, 3 באפריל 2016 (UTC)

תמונות

אם זה לא חורג מההגבלות האמורות בשיחה:ארגון פנסאים, אני חושב שכדאי לנסות לקבל רשות מהאתרים ה(לא) חבדיים col.org.il וshturem.net, להשתמש בתמונות שלהם, ובכלל צריך שיהיה מישהו שיתעסק בתמונות לערכים..  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 22:37, 31 במרץ 2016 (UTC)

א. אלו הגבלות נאמרו בשיחה הנ"ל בקשר לתמונות? ב. יש לחשוש שכאשר יווצר קשר עם הנהלת האתרים הנ"ל, הם ידרשו גם להסיר את כל התמונות הקיימות כבר. ולכן מוטב לשמור על ה'סטטוס קוו' שמה שמוכרח מביאים בלי לעורר תשומת לב.. -- דָּרַךְ כּוֹכָבשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ו, 22:50 • יחי המלך המשיח!
א. לא בקשר לתמונות, אלא בקשר להזכרת המוסד.. ב. אינני יודע כמה יש מהם (כלומר, אני חושב שאחוז התמונות שהועתקו מהם הינו אפסי), ובמיוחד, אינני חושב שלסי.או.אל. תהיה התנגדות.. 47.21.53.50 03:03, 1 באפריל 2016 (UTC)

בנוגע לעניין זה, צריך לחשוב איזה תמונות אפשר לשים בערכי מושגים בחסידות...  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 19:01, 3 באפריל 2016 (UTC)

עריכה

אני עכשיו בדקתי איזה משהו על אתר התועבה ויקיפדיה, ומצאתי שיש שם עזרי עריכה מאוד טובים, ואקווה שמפעילי המערכת היקרים יזדרזו לייבא זאת, במידת האפשר. תודה מראש!! •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 05:30, 1 באפריל 2016 (UTC)

אדמו"רים

בנושא שמות הערכים של אדמו"רים שורר פה בלגן עצום שבדיוק שמתי לב אליו, ואולי הגיע הזמן לעשות בזה סדר. חלק מהאדמו"רים נקראים רק בשמם - כמו רבי יואל טייטלבוים; חלק רק בשם חצרם - כמו רבי מנחם מנדל מקוצק; וחלק גם וגם - כמו רבי שמחה בונם אלתר מגור. כדאי להחליט מה צריך להיות המדיניות הכללית, ואז לבצע (זו עבודה קשה, כי יהיה צורך למחוק הרבה דפי הפניה - תפקיד השמור למפעילי מערכת). מה דעתכם? • קרייזי אבאוט משיחבואו נרקוד ביחד! 06:11, 6 באפריל 2016 (UTC)

ארכוב

נראה לי שהדף מספיק מלא ע"מ לארכב אותו --חיים - בכל יום שיבוא 20:43, 10 באפריל 2016 (UTC)

יש כמה נושאים שעדיין באמצע דיון •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 21:55, 10 באפריל 2016 (UTC)
  1. לכאורה אפשר לארכב לא את כל הנושאים (אינני יודע איך עושים את זה).
  2. נו אדרבה, אם כן, חשוב שהמשתמשים יצטרפו לדיונים שנמצאים באמצע על מנת לסיימם (ולא אסתיר שאני רומז לדיון הקודם...). • קרייזי אבאוט משיחבואו נרקוד ביחד! 02:07, 12 באפריל 2016 (UTC)
מדובר בנושא שלדעתי אינו ראוי דיו כדי להקדיש לו זמן מרובה כ"כ כפי שעלולים להקדיש לו. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ד' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 04:39, 12 באפריל 2016 (UTC)

ייתכן שהנושא עצמו הוא שולי, אבל הוא מסתעף מענין מרכזי יותר: חוסר הסדר והמדיניות הברורה בין הערכים בחב"דפדיה - בעיה מהותית ורצינית, שלדעתי צריכה לתפוס תשומת לב גדולה יותר ממה שהיא תופסת בפועל. לפענ"ד רוב התרומות המבורכות שנעשות מוסיפות רק בעוד פרט כזה או אחר, אבל חסר מאוד מאוד צעדים בכיוון הנ"ל: אחידות וסדר בכל מרחבי חב"דפדיה. ויה"ר שבקרוב ממש ישתנו הדברים לטובה באופן של ניסי ניסים, אכי"ר • קרייזי אבאוט משיחבואו נרקוד ביחד! 02:47, 14 באפריל 2016 (UTC)

יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד

היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:

מה דעתכם? כיצד צריכה חב"דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב"ד?

ואסביר: חב"דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות חוצה (ראה כאן). כמובן, שהמטרה היא שב"חוצה" יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא "השיטה המשיחיסטית").

לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך האוהל כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב"דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי"צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה כאן ובארכיון).

לכן גם חב"דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו ועד תלמידי התמימים העולמי, ארגון הפנסאים, מרכז לענייני חינוך, אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח, ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.

ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב"דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ"ל).

אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.

בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל"לא ילמדו עוד איש את רעהו"! בהצלחה.--5778 - משיח נאו! - שיחה 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)

אגב, באותה המידה צריך להיות היחס לחלוקת דולרים וכדומה!--5778 - משיח נאו! - שיחה 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)
אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב"דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב"דפדיה. להתראות - שיחה
תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.
"קבל את האמת ממי שאמרה"!
אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא "בדרך כלל") להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--5778 - משיח נאו! - שיחה 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)
א. הביטוי המקורי הוא "שמע האמת ממי שאמרה", ומשמעותו שאין הכרח לקבל את הדברים... (רמב"ם בפתיחה למסכת אבות).
ב. הרמב"ם עצמו בספר המצוות כתב: "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו".
ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה "יתמו חטאים" (ולא חוטאים ח"ו). להתראות - שיחה 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)
א. "מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת"ל אשר אנכי מצוך היום" (קה"ר פי"ב, י). גם ברמב"ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש"אין הכרח" לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).
ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב"ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על דעתי האישית בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי"כ לר"מ וועכטער בארוכה.
ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!
אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב"ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.
ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע"י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).
אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--5778 - משיח נאו! - שיחה 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)

ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב"דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)

ערכים לאיחוד

הערכים חיים נצחיים וחיים נצחיים (בלע המוות) דורשים איחוד, לי ממש אין זמן לעשות זאת כרגע, אם יש למישהו זמן..--213.151.60.55 19:21, 27 באפריל 2016 (UTC)

שים לב בהיסטוריה שפעם היו שני ערכים: חיים נצחיים ובלע המוות. ב6 בדצמבר 2015 המשתמש חצקל איחד את הערכים. ומשום מה הערך חיים נצחיים לא נמחק. --95.86.112.29 10:24, 1 במאי 2016 (UTC) -משתמש ישן שנוהג לעקוב ואין לו כוח להיכנס לחשבון שלו...
יישר כח, יש לנו בעיה במחשב תכלס אני לא יכול לערוך את הדף הזה, בבקשה תחליף את הטקסט בדף חיים נצחיים לטקסט הזה: #הפניה[[חיים נצחיים (בלע המוות)]] --די העכסטע צייט - שיחה 14:31, 1 במאי 2016 (UTC)
בוצע.

תאריכים וימי חב"ד

משתמשים יקרים ואהובים! בזכותכם הנושא החשוב של ימי חב"ד, שעמד בשוליים וסבל מהזנחה חריפה, נכנס לאט לאט לסדר - ע"י התבניות של אירועים בלוח העברי, מעשה ידיו להתפאר של הרב שיע שליט"א. הנני בזאת להזמין את כולם להשתתף בעריכת התבניות של ימי החודש (זה אמנם מעצבן קצת אבל לא מסובך. אפשר לראות בתבניות הקיימות, לדוגמא תבנית:כ"ד בניסן).

נושא שעלה לדיון בהמשך לכך (הדיון החל כאן), האם התבניות צריכות לכלול אירועים כלליים ביהדות? מסתבר שכן, אבל מה הקריטריונים? נא לחוות דעתכם: מה צריך להכלל בתבניות (שמוצגות בעמוד הראשי), מה צריך להכלל בערכים של תאריכי הימים, ומה צריך להזרק לפח (או לגניזה). תודה! • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 09:42, 2 במאי 2016 (UTC)

לא ברור מה בדיוק צריך לעשות ואיך זה עובד. אם תוכל להסביר, בתודה מראש.--5778 - משיח נאו! - שיחה 10:27, 2 במאי 2016 (UTC)
כדי לערוך את התבנית:השבוע בימי חב"ד (שבעמוד הראשי) בקלות - צריך ליצור תבנית לכל יום בשנה (כמו תבנית:כ"ד בניסן), שתכלול את האירועים שבו - אותם אירועים בערך של היום (כמו כ"ד בניסן, רק בסדר כרונולוגי. ואז אפשר לערוך את תבנית השבוע ע"י קישורים לשבעת התבניות של ימי השבוע. בינתיים יש תבניות כאלו רק לימים שהתחלנו - מט' ניסן עד ו' אייר, כשהמגמה היא להמשיך ולהשלים את כל השנה לפי הסדר.
כדי להבין יותר טוב, פשוט פתח את התבניות הנ"ל, וגם את חלון העריכה שלהם, ותבין בקלות. כמו כן אתה יכול לעקוב בשיוניים אחרונים לראות מה עשיתי. בהצלחה! (ואגב, עדיין מחכה לדעות בנדון הנ"ל). • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 10:39, 2 במאי 2016 (UTC)
כדאי אולי להעביר את הדיון לכאן.--5778 - משיח נאו! - שיחה 10:42, 2 במאי 2016 (UTC)
הערה קטנה ל'קרייזי', התבניות האלו לא נועדו כדי לערוך את 'תבנית השבוע בימי חב"ד' אלא הרבה יותר מכך - ברגע שיהיו תבניות לכל השנה, נוכל לכתוב קוד כך שהאירועים יתחלפו אוטומטית ויפנו את זמנם של הצדיקים שעושים אותה כעת. --שיעשיחה ט' באייר ה'תשע"ו 21:04, 17 במאי 2016 (UTC)

ניקוד והערה

הבחנתי בעורכים שונים (לדוגמא) שמדייקים לכתוב את הערה לפני הנקודה שבסוף המשפט, כמדומני שלפי כללי הניקוד בכתיבה מקובלת הערה באה לאחרי הניקוד. (גם ההגיון אומר שהניקוד הוא לצורך הקריאה בעוד הההערה היא משפט נוסף או מקור - הוספה על עצם המשפט.--הנחה - שיחה 11:50, 16 במאי 2016 (UTC)

לדעתי כן ראוי לעשות, שכן הנקודה באה לאחר סיום כל הטקסט ואילו ההערה לדעתי הוא כעין חלק מהטקסט שרק מפני אריכותו וקשרו המשני לענין - לא נכתב בפנים, והרי הנקודה אומרת כי הענין חזר מבחינת פרצוף שהוא גילוי לבחינת נקודה שהוא החכמה כפי שהיא בהעלם אצל החכם, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ח' באייר ה'תשע"ו, למניינם 13:59, 16 במאי 2016 (UTC)
כמובן שציון להערה בא לפני הנקודה (לא ניקוד - נקודה) כפשוט בכללי הדקדוק הציוניים בהם משתמשים כאן, וכן הוא - להבדיל - בלקו"ש ובכ"מ. --יוסי ג - שיחה 15:51, 16 במאי 2016 (UTC)
על מה אתה מבסס כ"כ בפשטות את דברך בקשר לכללי הכתיבה המקובלים? תעיינו באתר לאקדמיה ללשון העברית ותראו שהנכם טועים!.--הנחה - שיחה 20:44, 16 במאי 2016 (UTC)

באמת בכללי הניקוד הציוניים (יאבדו מהרה בביאת משיח) הפניה להערה באה אחרי פיסוק, ולהבדיל בתורת אד"ש באה לפני פיסוק. לדעתי מצד ההגיון והקריאה אפשר כך ואפשר כך, ולכן אין צורך לשנות זאת בדוקא (אם כי אני אישית התרגלתי כנהוג בתורת אד"ש - לפני הנקודה). עם זאת יש לשים לב שכאשר שמים הפניה לאחר הנקודה, שלא יהיה רווח מיותר ביניהם. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 22:07, ח' באייר, הקהל ה'תשע"ו

כמדומני שאכן אין כלל ברור בדבר, ומתאים שבחב"דפדיה, ייכתב בדווקא בדומה לספרי אד"ש. (אני גם מתחבר מאוד להסבר ההגיוני של שלום).
אגב בויקיפדיה, הוכרע שניתן לכתוב כך או כך, אבל בכל ערך זה חייב להיות אחיד או כך כך. זו הכרעה מבלבלת ומועדת לטעויות. שהרי כל מי שלא מכירה יתבלבל, וגם מי שכן, לא תמיד יבחין כיצד סודרו ההערות האחרות באותו ערך. --שיעשיחה ט' באייר ה'תשע"ו 21:02, 17 במאי 2016 (UTC)