אולימפיאדה
אולימפיאדה היא אירוע עולמי הנערך אחת ל-4 שנים, של תחרויות ספורטיביות בכמה ענפי ספורט שונים. בתחרות משתתפים טובי הספורטאים מכל העולם.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחילתם של המשחקים האולימפיים היא אי שם לפני יותר מ-2,700 שנים. המשחקים האולימפיים לא היוו אירוע ספורטיבי שעמד בפני עצמו, אלא היו חלק מטקס של עבודה זרה לכבודו של אליל יווני.
המשחקים האולימפיים של העת העתיקה נערכו בעיר אולימפיה, מקום משכנם של בתי עבודה-זרה המפוארים לאלילים היווניים. המשחקים האולימפיים של העת החדשה, שחודשו בשנת ה'תרמ"ו, קשורים קשר ישיר לאותה עבודת אלילים, מכיוון שהם נפתחים בהדלקת "הלפיד האולימפי" שמוצת באמצעות קרני השמש בבתי עבודה זרה שבעיר אולימפיה ביוון, ומשם עושה את דרכו למדינה בה נערכים המשחקים האולימפיים.
גם העובדה שמשחקים אלו נערכים אחת לארבע שנים, וסמל חמש הטבעות המאפיין אותם - קשורה לעבודת כוכבים, ומסמלת את המחזוריות של קבוצת הכוכבים וונוס, שאחת לארבע שנים נראית בצורת מחומש.
מושרשים בעבודה זרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ב נערכו המשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת וישב, שבת חנוכה, תשל"ג, וקבע כי מדובר בעניין של עבודה זרה. להלן בתרגום חופשי:
"כל העניין של המשחקים האולימפיים קשור הרי לעובדי עבודה זרה. היום מדובר במשחקים אולימפיים, אבל השורש של משחקים אלו החל אצל היוונים, שהיה להם מנהג ללכת למקום מסויים ולרוץ שם, לקפוץ על אבנים ועצמות, לרקוד, להכות ולהרוג וכו'. היום יצא מזה העניין של משחקים אולימפיים, אבל השורש הוא מעובדי עבודה זרה.
כפי שמסופר, שבזמנים ההם הגיעו היוונים לדרגות גבוהות מאוד בחכמה, ועד לחכמת החשבון והתכונה. לאחר שהעפילו לדרגות גבוהות מאוד בחכמה, החלו לחשוב -מה יהיה עם אמונה?
מכיוון שבקרבת העיר היה הר, ולא היה זה הר גבוה, אלא הר כזה שיכולים לעלות עליו עיזים וכבשים, פרות ושוורים, וגם אנשים, וההר הזה לא היה באיזושהי פינה נידחת בהרי החושך, אלא ממש סמוך לעיר - קבעו חכמי יוון ששם נמצאים שני האלילים שלהם, שהאחד מכה את השני והורג אותו, ועושים שם כל מיני מידות רעות, כל מידה רעה אפשרית, וגם כזאת שאפשר רק לחשוב עליה, ועל אלילים אלו אמרו שהם העבודה זרה שלהם, והם ה'כל יכול'... שמו של אותו הר היה -אולימפיה.
לאחר זמן החליטו, שפעם בכמה שנים יתאספו שם, וכל אחד יעלה להר עם החתול שלו וכדומה, ויכו האחד את השני ויקפצו, ויחגגו שם יום-טוב.
כל זה היה בזמן היוונים. ומזה יצא אחר-כך, בשנים האחרונות, העניין של משחקים אולימפיים אחת לארבע שנים.
במילא מובן, שכל המשחקים האולימפיים הנערכים בדורנו, מושרשים בעניין של עבודה זרה."
הלפיד האולימפי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחנוכה תשל"ב, חודשים ספורים לפני תחילת המשחקים האולימפיים במינכן, עבר בארץ ישראל הלפיד האולימפי בדרכו למינכן. הרבי התייחס לכך בחריפות, ובשיחת שבת פרשת חיי שרה אמר: "זהו הרי מנהג שהיה נהוג אצל היוונים לפני כאלפיים שנה. מהיוונים עצמם הרי לא נשאר כלום, מלבד ספריהם, ובין הדברים שכתובים בספריהם, מובא מנהג זה שהיה נהוג אצלם - לקחת לפיד אש ולרוץ איתו ממקום למקום. כעת רוצים להנהיג את אותו מנהג יווני, ובכך לחגוג את חג החנוכה!
כל העניין של חנוכה הוא ניצחון היהודים על היוונים, וכפי שאנו רואים וכולם יודעים, מהיוונים לא נשאר כלום, מלבד שפתם וספריהם. כעת רוצים לחפור ולחלץ מנהג עתיק מבית הקברות -לא 'בית החיים' אלא 'בית קברות' -ולהחיות שוב את המנהג שמתאים ליוונים, היפך כל העניין של חנוכה!"
בשנת תשמ"ח, לקראת חגיגת הבר-מצווה של הת' אליהו שוסטרמאן, הכין אביו, הרב גרשון שוסטרמן מלוס-אנג'לס, דרשה (באנגלית) בה למד לקחים יהודיים מהאש האולימפית הבוערת בהר אולימפיה שביוון, וממנה מדליקים את הלפיד הידוע הפותח את המשחקים האולימפיים בכל מקום שהם נערכים.
כאשר הכניס את הדרשה להגהת הרבי, מחק הרבי את כל הנושא, וכתב: כמפורסם התחלת כ"ז - בעבודה זרה כפשוטה.
פעילות חב"דית במשחקים האולימפיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ו כאשר המשחקים האולימפיים התקיימו במונטריאל שבקנדה, חסידי חב"ד שעל אתר לא הלכו לשם לערוך 'מבצעים' ולא קיימו שום פעילות יהודית במקום.
שמונה שנים לאחר מכן, בשנת תשד"מ, התקיימו המשחקים בלוס אנג'לס. עסקני חב"ד רצו לפעול לפתוח במקום מסעדה כשרה, וכך להגיע לאלפי המשתתפים היהודיים ולדבר איתם על אודות מבצעי הקודש. הייתה גם תוכנית לפרסם מודעות רחוב בנוגע למבצעים. הם היו בטוחים שפעילות כזו תזכה אותם בפרסום גדול, ותהווה קידוש שם שמים, על עצם הפצת יהדות בתוך "המונה של רומי". אלא שהרבי סבר אחרת, והתקבלה הוראה ברורה ומפורשת, בלשון חריפה ביותר, שלא להשתתף בשום פנים ואופן.
