קיבוץ גלויות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־17:11, 8 באפריל 2013 מאת שנוזל (שיחה | תרומות) (תיקונים קלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיבוץ גלויות הוא אחד מיעודי הגאולה, שתוכנו הוא שבזמן הגאולה היהודים מכל רחבי העולם יתקבצו ויבואו לארץ ישראל. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד בגלות, גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו גאולת מצרים) שלא נגאלו כולם.

קיבוץ הגלויות ייעשה על ידי הקב"ה בעצמו.

מקורות

בתנ"ך מוזכר פעמים רבות התהליך הגאולתי, איך שכל עם ישראל ללא יוצא מן הכלל, גם הנידח ביותר, יתקבצו על ידי הקב"ה לארץ ישראל ויישארו שם לנצח. כמה דוגמאות:

  1. "ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך.." (דברים ל, ג-ד).
  2. "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ" (ישעיה יא, יא-יב)
  3. "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם" (עמוס ט, יג-טו)

אודות היעוד

חז"ל אומרים[דרוש מקור] שגדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ, מכיון שרק אז הבריאה משיגה את תכליתה. דבר זה מתבטא גם בכך שהשכינה תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.

מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". רש"י על הפסוק מסביר ש"גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו" ((פירש"י על הפסוק))

התהליך

לדעת המדרש ילקוט שמעוני הקיבוץ גלויות יהיה קודם בניין בית המקדש. ובלשונו: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות . . שנאמר בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". פירוש הפסוק, שהקב"ה יבנה את ירושלים מאחר שאת נדחי ישראל קבץ כבר. כלומר, שקיבוץ גלויות יהיה קודם בנין הבית.

לאידך, לדעת הזוהר והגמרא בנין הבית יהיה קודם לקיבוץ גלויות. מקור הזהר והגמרא הוא מאותו הפסוק של המדרש ("בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס"), רק שמבארים את הפסוק ש"בונה ירושלים ה'", ורק אחר כך "נדחי ישראל יכנס".

בנוגע להלכה[1] כתב הרמב"ם "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". מהסדר בדבריו מוכחת דעתו שבנין בית המקדש קודם לקיבוץ גלויות.

הרבי מבאר את הסיבה שקיבוץ גלויות יהיה אחרי בניין הבית, כי בית המקדש יהיה כמגדלור שיאיר וימשוך אליו את כל עם ישראל[כלומר?]. סיבה נוספת, מכיון שקיבוץ גלויות נעשה רק על ידי משיח, שיבנה את בית המקדש תחילה.

בתורת החסידות

הרבי הרש"ב כותב באגרת, שלכאורה משמע מדברי אדמו"ר הזקן שקיבוץ גלויות קודם לבנין הבית, אך דוחה את הסברא הזאת ומביא מקום אחר שאדמו"ר הזקן אומר במפורש שבנין בית המקדש קודם.

באותה אגרת מוסבר ענין קיבוץ גלויות על פי תורת החסידות, בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר אורות בדרגת תיקון - חסדים, על מנת שיבררו את האורות שבדרגת תוהו - גבורות. זה גם מרמז על ישראל המבררים את העולם, ולעתיד לבוא כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).[2].

התחלת קיום היעוד

הרבי הודיע בשיחת קודש בשנת תשנ"ב[3], שכבר התחיל קיום היעוד בפועל, וייחס לכך את נפילת מסך הברזל ויציאת יהודים רבים מברית המועצות. בשיחה נוספת [4] מסביר הרבי שתהליך זה נעשה על ידי משיח בעצמו.

הערות שוליים

  1. בכל ההלכות הקשורות לביאת המשיח הולכים כשיטת הרמב"ם, היות והוא הפוסק היחידי ואין חולק עליו
  2. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' שח
  3. שבת פרשת ויקהל. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371
  4. שבת פרשת משפטים אותה שנה