חיים אשכנזי
הרב חיים אשכנזי היה רבה של קהילת חב"ד בתל אביב. משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה. שימש כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חד תל אביב ובאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. כתב טור פופולארי בשבועון בית משיח.
נולד בכ"ג בתמוז שנת תש"י להוריו ר' משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב ובחיידר חבד בלוד, לאחר מכן המשיך בישיבות חב"ד בארץ ישראל ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון שם קיבל השפעה פנימית מהרב חיים שאול ברוק שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו והמשפיע שלו. לישיבה גדולה עבר ללמוד בתומכי תמימים בכפר חבד בהגיע שנת הקבוצה הרבי ביקש שבחורים יסעו לחזק את ישיבת תורת אמת בירושלים הוא התנדב וכך דחה את שנת הקבוצה בשנה.
בשנת תשכ"ט, לקראת חג הפסח, נסע לשנת קבוצה (שהיה באותה תקופה מפסח לפסח) ושהה שם עד לפסח תש"ל. באותה תקופה הוסמך לרבנות על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים מהרבי לישיבת תורת אמת בירושלים. לקראת חתונתו היה הראשון מבין תלמידי התמימים שנסע מארה"ק לחצרות הרבי כהכנה לחתונה, ובאישור מפורש מאד"ש שהה ב770 כשנה בין השידוכין לחתונה.
לאחר נישואיו היה כחמש עשרה שנה משגיח ראשי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים לוד. היה מסור ונתון לעבודת החינוך, בתקופה זה העמיד אלפי תלמידים לתורה ולהנהגה חסידית[1]. בעקבות פתיחת מחלקת ישיבה קטנה בלוד בשם 'מתיבתא' עבר לעבוד במסגרת זו, לאחר שהרבי הורה לו לבדוק שאין בזה משום השגת גבול. לאחר סגירת המתיבתא חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה, מפני בעיות בריאותיות עזב את ההשגחה והתמסר להשפעה ובנוסף היה נו"נ בישיבה שנתיים לאחר מכן החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בביה"ס חב"ד בלוד עד סוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר סבא.
עד ג' בתמוז תשנ"ד לא היה מתוועד ומדבר חוץ לכותלי הישיבה לאחר שראה צורך בזה החל להתוועד בכל מקום שהתבקש מיוך הקרבה וקשיים בריאותיים העמיד תלמידים בכל רחבי הארץ, וכן החל לכתוב התוועדויות חסידיות בטעם של חינוך זקני החסידים שגדל על בירכיהם, והפיח רוח חיים בדרכי החסידים ובהתקשרות לרבי וחיות בנושאי משיח וגאולה.
בחודש טבת שנת תשס"ז, לאחר פטירת אביו - הרב משה אשכנזי - רב קהילת חב"ד בתל אביב, הוכתר הרב אשכנזי כממלא מקומו וממשיך דרכו ברבנות[2]. בעקבות הכתרתו, עברה המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב אליעזר קרסיק.
הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב. יחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של בית כנסת נחלת בנימין.
נפטר בפתאומיות בי"ג בניסן תש"ע[3].
לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת שבועון בית משיח.
משפחתו
אחיו:
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד.
- הרב נתן אשכנזי ע"ה, שו"ב, התגורר בכפר חב"ד.
גיסיו:
- הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב נחמן יוסף טברסקי, ר"מ בישיבת אהלי תורה 770.
בניו:
- הרב מנחם מענדל אשכנזי, עוסק בכשרות. כפר חב"ד.
- ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חבד. נחלת הר חב"ד.
- ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך בת"ת אור מנחם צפת.
- הרב אליעזר אשכנזי, משפיע בישיבת חנוך לנער חב"ד צפת.
- הת' שניאור זלמן.
- הת' יוסף יצחק.
חתניו:
- הרב שלמה הלפרן - מגיד שיעור ונו"נ בישיבת חח"ל בצפת וממלא מקום חמיו ברבנות בתל אביב.
- הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים נתניה.
- הרב אריה קדם - ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך עלון הגאולה מענין ועכשווי.
- הרב מאיר טרגר - משגיח ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב יצחק נחמן זקס.
קישורים חיצוניים
- הרב חיים אשכנזי בפרקי זיכרונות מרתקים - ראיון שנערך עמו בשבועון בית משיח.
- חוברת מאמרים שכתב בנושא 'רבי' - תשורה מחתונת ביתו, כ"ז בשבט תשע"א
- שיעורי תניא שמסר
- שיעורי מאמרים שמסר
- שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי - חכמת התניא
- "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד
- כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו
הערות שוליים
- ↑ במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.
- ↑ מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב
- ↑ הלויית הרב חיים אשכנזי