ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב

ניגון התעוררות רחמים רבים (או ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב) הוא ניגון של ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב. מקובל שהבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים".

ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות^[1].

אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

כמו כן הניגון החב"די בני היכלא, בזמירות לסעודה שלישית, קיבל אדמו"ר הזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט.

באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".

חיבור ומהות הניגוןעריכה

ר' מיכל היה מבחירי תלמידי הבעל שם טוב, באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: החלק הראשון מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, החלק השני מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו הבעש"ט, והחלק השלישי מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו^[2].

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום בחב"ד.

ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).

באחד הפעמים היה אדמו"ר הזקן בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב^[3].

דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגוןעריכה

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"^[4] ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל^[5].

הניגון אצל הרביעריכה

ימים ספורים לפני כ"ח סיון תש"א אדמו"ר הריי"צ ביקש בהתוועדות שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מאדמו"ר הרש"ב את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון.

וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו בכ"ח סיון תש"א שנערכה ביום חמישי ב' תמוז בזאל הקטן. במהלך ההתוועדות לימד הרבי לנגן את הניגון.

סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה^[6]. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית בזאל הגדול ניגן הרב ראובן מטוסוב את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-770, והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.

לימים, בשנות המ"מים השמיעו לרבי הקלטה של ר' מיכאל דבורקין מנגן את הניגון, והרבי הורה להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של ניחו"ח.