מסיבות שבת

מסיבות שבת, הינה פעילות חב"דית עם ילדים המתקיימת בשבתות, אותה ייסד הרבי תחת המרכז לעניני חינוך תקופה קצרה לאחר שמונה לעמוד בראשו, והממונים על הפעילות זכו לליווי צמוד והדרכות מפורטות שביטאו את החיבה המיוחדת שרוחש הרבי לפעילות זו.

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה
סמל הפעילות בשנותיה הראשונות

בשנים הראשונות הוקדש זמן הפעילות להנחלת מושגי בסיס ביהדות, לאור פרשת השבוע ומועדי ישראל החלים בסמיכות לפעילות. כיום אופי הפעילות משתנה ממקום למקום, בהתאם לאוכלוסיית הייעד, משך זמן הפעילות ועוד.

פעילות זו משיקה למבצע חינוך עליה הכריז הרבי בשנת תשל"ו.

כיום בארץ ישראל בין המאפיינים הבולטים של הפעילות הוא אמירת י"ב הפסוקים.


היסטוריהעריכה

 
הרב דובער בוימגרטן (מימין) מראה לרבי סיכה עם סמל מסיבות שבת

שם מושג חב"די לפעילות שמקיימים חסידי חב"ד בשבת. למסיבות שבת ישנם גווני ביטוי רבים, החל מחברת תהלים לאמירת תהלים, המקובלת יותר במקומות ריכוז חרדיים, וכלה בפעילות שמקיימים - בדרך כלל - באזורים בהם מתגוררים יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, שם מכריזים עם הילדים את שנים עשר הפסוקים, מספרים סיפור על פרשת השבוע ומחלקים פרס לילדים המשתתפים.

בשנים הראשונות לפעילות, התבטא הרבי כי באמצעותה "יכבשו את העולם".

מסיבות שבת הינו ארגון שקם עוד לפני קבלת הנשיאות של הרבי. יודעי דבר אף סיפרו כי תחת דש חליפתו של הרבי היה תלוי סמל הארגון. כיום, מקיימים אנ"ש והתמימים את מסיבות שבת כחלק ממבצע חינוך אותו ייסד הרבי בשנת תשל"ו.

תהלוכת ל"ג בעומרעריכה

 
הרבי נואם בתהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשט"ז, שהתקיימה תחת הנהלת ארגון 'מסיבות שבת'
  ערך מורחב – הפאראד אצל הרבי

בשנים הראשונות לפעילות מסיבות שבת, התקיימו כינוסים שנתיים לילדי השכונות השונות המשתתפים בפעילות, ובמהלך הכינוס הפגינו הילדים גאווה יהודית. מטרת הכינוסים הייתה להעצים את תחושת השייכות של הילדים עם ערכי היהדות, והם נשאו שלטים שונים בחשיבות שמירת השבת וזכו שהרבי ישמיע בפניהם דברי ברכה.

במהלך השנים שונה מפעם לפעם תאריך ההתכנסות, והחל משנת תשט"ז הוא מתקיים בל"ג בעומר שחל ביום ראשון בשנים בהם הוא חל בקביעות זו. בשנים מאוחרות יותר, קיבל הכינוס אופי כללי יותר, והוא יועד גם לקהל הרחב ולא רק למשתתפי הפעילות הקבועה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה