יהודה לייב רסקין

גרסה מ־13:24, 20 בדצמבר 2024 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות) (←‏משפחתו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הרב יהודה לייב רסקין (ט' טבת תרצ"גי"ב באייר תשס"ד) היה משלוחי הרבי לקזבלנקה - מרוקו, שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה על ידי רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). שימש כשליח 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מרוקו.

הרב יהודה לייב רסקין

תולדות חייםעריכה

נולד ביום ט' טבת תרצ"ג בלנינגרד, לאביו הרב יעקב יוסף רסקין ואמו מרת דרויזא לבית קפלן. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד בבית ספר הממלכתי, ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מהחסידים באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.

מלחמת העולם השנייהעריכה

במלחמת העולם השניה, מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. ולכן העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור ("בלוקדה") על העיר הושלם.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם המשיכו לנסוע לאלמא אטא.

עם הרב לוי יצחק שניאורסאהןעריכה

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא אטא בירת רפובליקת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור כשלוש שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל שהיה אז ילד, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו[2].

בתקופה הבאה, למד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד משנת תש"ה עד שנת תש"ו. לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מברית המועצות, ביציאה מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו לפוקינג שבגרמניה, שם למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג משנת תש"ז עד תש"ט.

בארץ ישראלעריכה

לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. והת' לייבל, נכנס ללמוד בישיבות אחי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד תחת הדרכתו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

אצל הרביעריכה

לקראת חודש תשרי תשי"ד זכה להגיע לרבי בפעם הראשונה, ובבית חיינו הסתופף עד חתונתו בשנת תש"כ עם זוגתו מרת האדא רייזל[3], בתו של החסיד ר' חיים הלל אזימוב ואחות השליח הרב שמואל אזימוב[4].

לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת תומכי תמימים נוארק. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ליחידות שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.

למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב חודקוב, וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב: "בוודאי שאני מסכים". בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו". דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע לאוהל.

בשליחות במרוקועריכה

 
הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו
 
סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם. שלוחי הרבי: הרב יהודה לייב רסקין, הרב שלמה מטוסוב, הרב שלום איידלמן
 
הרב רסקין עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן

בחודשים הבאים התקיימה חתונתו בצרפת ומיד לאחר החתונה נסע ר' לייבל עם זוגתו בשליחות הרבי לקזלבנקה, אז החלו הרב והרבנית רסקין להשתלב בפעילות ובשליחות במוסדות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). מאז הגיע למרוקו, החלה שליחותו שנמשכה במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. כאשר הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לרבי, ואחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל בשנות הכפ"ים.

בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. בעשור הראשון מאז הקמת מוסדות חב"ד על ידי השלוחים הוותיקים, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום במרוקו, דרך הדפסת תניא בערבית וכלה במעמדי סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס, בקזבלנקה ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים בקזבלנקה. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב שלום איידלמן ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב שלמה מטוסוב. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה[5].

הוראות מהרביעריכה

הרב רסקין קיבל הוראות מהרבי באגרות וב"יחידויות", והנה שביבים מהתייחסות הרבי לעבודתו, כפי שסיפר במהלך השנים הבאות:

"בשלהי שנת תשכ"א נסעתי לרבי, היתה זו הפעם הראשונה מאז נסיעתי בשליחות למרוקו. ב"יחידות" הראשונה שאלתי את הרבי: מאחר שאני עדיין חדש במרוקו, ברצוני לדעת כיצד חודרים לליבותיהם של יהודי מרוקו וכיצד משפיעים עליהם? הרבי השיב לי:"

"א) צריך להסביר להם שלא הגענו לחדש שום דבר, שהרי אצל הספרדים בכלל, ואצל יהודי מרוקו בפרט, היה מקובל הלימוד בספרי הקבלה, בזוהר וכדומה, מאז ומתמיד, אלא הגענו על מנת לחזק את מה שכבר קיים ובעיקר להחדיר חיות."

"ב) צריך לספר להם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים ועל ידי זה אפשר לקרב אותם."

השלוחים לא יפגעועריכה

"כשהיתה מלחמת ששת הימים אלפי יהודים ברחו ממרוקו, מישהו ממשפחות השלוחים שבמרוקו כתבו לרבי אולי כיון שהמצב שם מסוכן שהם נמצאים בגוב האריות אולי גם הם יסעו משם, המענה של הרבי "די שלוחים וועט ניט שאטען" (השלוחים לא יפגעו) וכל היהודים הם שלוחים דהשלוחים. עלינו לדעת שליח הוא בעל הבית בעירו ובמדינתו."

"היה פעם שבשעת לילה מאוחרת, עברתי ברחוב, איש לא נראה ולפתע קבוצה של ערבים, שלפו סכינים והחלו לרדוף אחריי, התחלתי לצעוק "רבי העלף מיר" [רבי עזור לי] ואתם רואים שאכן הרבי הצילני, בחסדי השם יתברך."

"בסוף חודש תשרי תשמ"ה זוגתי חזרה למרוקו לתפקידה ואני נשארתי עוד כמה ימים כדי להשתתף בשמחת ה"ווארט" של בני מנחם מענדל שי' (שעתה הוא בשליחות במונטריאול) קיבלתי טלפון מזוגתי אשר סיפרה כי כשפתחה דלת ביתנו מצאה פתק על הרצפה שכתוב: רסקין, אל תחזור הביתה כי אחרת נהרוג אותך, ובפתק הותירו סימני דם. כשקיבלתי את הידיעה הזאת כתבתי פתק לרבי להודיע מה שקרה והוספתי שזה שאני כותב זה רק הודעה, אבל אני חוזר למרוקו והנני חושב שזה שום דבר והנני חוזר למרוקו כפי התוכנית שהיתה ושאזכה לבשורות טובות. בתוך חצי שעה קיבלתי מענה והרבי הדגיש את המילים זה שום דבר, והוסיף כי כדאי להודיע לראש הקהילה. לא חשוב לפרט כאן הפרטים, אבל העובדה שנשארתי בחיים ולא התפתיתי לעצת היצר שתיגרם חלילה חלישות בהשליחות חס ושלום."

לב לדעת עיניים לראותעריכה

ואסיים בעוד זכרון, ענין פרטי ויכול להיות שזה הוראה לרבים! הושענא רבה תשנ"ב חל ביום א', אחרי חלוקת הלעקאח הרבי חילק דולרים גם אני עברתי, אמר לי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר בפני הרבי שיש לו מה למסור מהרבי ושאכנס למזכירות אחר כך, נכנסתי אחרי זה אמר לי הריל"ג שמסרו לי שצריך לדעת שבמרוקו נמצאים כבר אחרי ארבעים שנה שה' נתן לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע וממילא עלי לדעת האחריות שלי ומה לעשות וכו', שאלתי מה פירוש הדברים מהריל"ג והוא השיבני, שהם אותיות הרב וזה היה כמעט ה' חודשים לפני כ"ז אדר, זאת אומרת שהרבי מעניק כוחות ועלינו להשתדל לקיים עד למסירות נפש"[6]

פטירתועריכה

בתחילת שנת תשס"ג חלה ובאמצע תשס"ד היה מאושפז בבית רפואה במונטריאול שבקנדה.

ביום ראשון בערב, אור לי"ב באייר תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.

רעייתו גב' רייזל רסקין ממשיכה דרכו בשליחות הרבי בקזבלנקה.

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. ראה: יהדות הדממה בפרק הרב יעקב יוסף רסקין, תולדות לוי יצחק פרק מחלתו, תולדות חב"ד במרוקו (ספר) פרק תולדות השלוחים
  3. נולדה בט"ו בסיוון תרח"ץ.
  4. פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי
  5. תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו
  6. ההוראות מהרבי על פי - תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו
חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)