יולי אדלשטיין

גרסה מ־00:36, 14 באוגוסט 2024 מאת חב"ד בדרך לגאולה (שיחה | תרומות) (←‏קשריו עם חב"ד: תיקון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

יולי (יואל) אדלשטיין (יליד שנת תשי"ח) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד ובעבר יושב ראש הכנסת, השר לקליטת עלייה, שר ההסברה והתפוצות ושר הבריאות בממשלות ישראל. היה מסורב עלייה ואסיר ציון בברית המועצות. בהכשרתו הוא מורה לשפות, בעיקר עברית.

מר יולי אדלשטיין בלשכת יו"ר הכנסת
מר יולי אדלשטיין תחת החופה ברוסיה הקומוניסטית כשסביבו חסידי חב"ד. מסדר הקידושין הוא הרב מרדכי ליפשיץ
השר אדלשטיין כותב אות בספר התורה לאחדות ישראל

תולדות חייםעריכה

נולד בי"ט במנחם אב תשי"ח בעיר צ'רנוביץ בברית המועצות (כיום באוקראינה). אביו התנצר ומשמש כיום ככומר באוקראינה, ולעומת זאת יולי אדם דתי השומר תורה ומצוות. בשנת תשל"ט הגיש בקשה לעלות לארץ, ובקשתו נדחתה על ידי השלטונות.

בשנים בהם התגורר בברית המועצות, היה מיודד עם חסידי חב"ד ומסר את נפשו יחד איתם על קיום מצוות מעשיות. את חתונתו ערכו החסידים במחתרת ואת סידור הקידושין ערך הרב מוט'ל ליפשיץ, כשמפת שולחן משמשת כהינומא לכלה. שם אשתו טטיאנה נקרא בקיצור טניה, אך בכתובה רשמו החסידים בטעות תניא (כמו ספר התניא). מאז נהגו החסידים לקרוא לו בעליצות 'בעל התניא'. יולי אימץ שם זה, ועל מצבת אשתו לאחר פטירתה בתשע"ד כתב 'תניא'.

היה פעיל בקרב החוגים הציוניים ולימד עברית במחתרת בין היתר בבית הכנסת ארכיפובה מוסקבה. הוא נעצר על ידי הק.ג.ב. בשנת תשמ"ד בהאשמת שווא של אחזקת סמים ונשלח למחנה עבודה לשלוש שנים. במהלך המעצר נפצע קשה ובנסים החלים והשתקם.

לאחר ששוחרר עלה לארץ ישראל עם משפחתו, ומתגורר כיום בנווה דניאל שבגוש עציון.

פעילות ציבוריתעריכה

 
בחנוכת מרכז מנורה בדנייפרופטרובסק, לצד רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר והרב הראשי לישראל הרב משה שלמה עמאר

בארץ ישראל למד במוסד להכשרת מנהיגות חינוכית "עמיתי ירושלים" ועבד במספר מוסדות חינוכיים. לקראת הבחירות לכנסת בשנת תשנ"ו היה ממייסדי מפלגת "ישראל בעליה" שזכתה להישג של 7 מנדטים. עם הצטרפות המפלגה לממשלה מונה לשר לקליטת העלייה, וכיהן בתפקיד על לשנת תשנ"ט.

במסגרת תפקידו כשר לקליטת העלייה, בשנים בהן גלי העלייה ממדינות חבר העמים המשיכו לזרום, הקים אדלשטיין הוסטלים רבים עבור עולים שידם לא השיגה דיור נאות, ופעל לשילובם בשוק התעשיה.

בין השנים תשנ"ט ותשס"ג שימש הן כסגן יו"ר הכנסת וכיו"ר סיעתו, והן כסגן השר לקליטת העלייה בממשלת אריאל שרון.

בין השנים תשנ"ט ותשס"ו שימש כיושב ראש השדולה למען הגולן ובמסגרת פעילותו הצליח לסכל את תוכניותיו של אהוד ברק למסירת הגולן לידי הסורים.

אדלשטיין תומך נלהב של מפעל ההתיישבות בשטחי יו"ש, מתנגד בתוקף לתוכניות עקירה ונלחם למען שלום אמיתי. פעילותו מתבטאת בדרישה לחזור לקבר יוסף בשכם[1], תמיכתו ברב שלום דובער וולפא[2] וביקור ביישובים שנעקרו במסגרת תוכנית ההתנתקות[3].

קשריו עם חב"דעריכה

 
בביקור במוסדות יד ליד של ר' יעקב גלויברמן

לאלדשטיין ידידים רבים בחסידות חב"ד, בעיקר עולים מחבר העמים שהכירו אותו בימים בהם מסרו את נפשם יחד לשמירה על חיי תורה ומצוות. הוא נוהג לפקוד את כפר חב"ד רבות ולהשתתף בשמחות הנערכות בכפר.

מספר פעמים בשנה הוא עורך סיורים במוסדות חב"ד ברחבי העולם[4], משתתף בכינוסים ופעילויות של בתי חב"ד. במקומות רבים הוא מספר על מסירות נפשם של חסידי חב"ד ברוסיה להם היה עד, ועל התקרבותו על ידם לחיי תורה ומצוות[5].

בשנת תשס"ד השתתף בהתוועדות המרכזית של י"ט כסלו בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד[6].

בשנת תשס"ה נסע לארצות הברית להתייעץ עם רבני חב"ד בתיקון החוקה של זכות השבות הקשורה עם חוק מיהו יהודי[7].

בשנת תשס"ח כשהתפוצצה פרשית סירוב הגיור לבחור המאמין כי הרבי הוא מלך המשיח[8] תקף את בית הדין בחריפות על הסירוב התמוה, בעוד שגרים רפורמים וקונסרבטיביים מתקבלים[9].

בשנת תש"ע הביא את ברכת ממשלת ישראל לדינר של כולל חב"ד בניו יורק[10]

בשנת תשע"ב חנך את דגם הכותל המערבי במוזיאון הילדים בקראון הייטס שצמוד ל-770[11].

בחורף תשע"ג כובד בגזירת הסרט של מרכז מנורה בדנייפרופטרובסק[12]. בקיץ אותה שנה החלה כתיבת ספר תורה לאחדות ישראל בלשכתו בכנסת, ביוזמת הרב אסמן, רבה הראשי של קייב[13]. אדלשטיין כובד בכתיבת האות הראשונה, ובאותו המעמד ר' דוד נחשון העניק לו תעודת הוקרה בשם ניידות חב"ד בארץ הקודש.

בחורף תשע"ה כובד כנואם המרכזי בבאנקט כינוס השלוחים העולמי.

מידי שנה מגיעים ללשכתו בכנסת חסידי חב"ד ומעניקים לו מצה שמורה לליל הסדר. באחד הפעמים סיפר על המצות שאפו במחתרת בברית המועצות יחד עם חסידי חב"ד[14].

בביקוריו בארצות הברית הוא נוהג לפקוד את האוהל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים