קונטרס בית רבינו שבבבל

במוצאי שבת פרשת וירא ח"י מרחשון ה'תשנ"ב הוציא הרבי קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל" מוגה על ידו, ובו מופלא במעלת 770 מקומו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור (אות ד' בקונטרס). בכ"ף מרחשון בא הקונטרס בדפוס ובאותו יום לקחו הרבי עימו לנסיעה לאוהל. מאז צאת הקונטרס לאור החזיקו הרבי בתוך הסידור שלו^[1], ומעולם לא הוציאו.

בקונטרס, מבאר הרבי את מהותו ומעלתו של בית המדרש ובית הכנסת "770", בתור בית רבינו שבבבל שבו שורה השכינה לאחר חורבן בית המקדש.

התבטאויות מיוחדות בקונטרס

התבטאויות מיוחדות בהפלאת המקום בו התפלל וממנו פעל אדמו"ר הריי"צ בעשר שנותיו האחרונות בעלמא דין וכיוצא בזה - נאמרו עוד לפני הדפסת הקונטרס. כך לדוגמה אמר הרבי בשבת פרשת האזינו תש"נ ש"כיון שזהו ביתו של הקב"ה - הרי בוודאי שכ"ק מו"ח אדמו"ר (ביחד עם כל הצדיקים) נמצא באותו מקום שבו נמצא הקב"ה"!

החידוש והייחודיות בקונטרס "בית רבינו שבבבל", הוא במימד הנצחיות שמעניק הרבי לבית קדוש זה: לאחר שקובע הרבי שבבית רבינו שבבבל ישנה השראת וגילוי השכינה מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, וממקום זה נמשך השראת וגילוי השכינה לכל המקומות הקדושים בעולם כולו, ובית זה נקרא בשם "תלפיות", שכל פיות פונות בו כבבית המקדש.

מוסיף הרבי ואומר, שעיקר עניינו של בית רבינו שבבבל הוא הגאולה וקיבוץ כל הבתי כנסת לארץ ישראל -הרי הוא מקום המקדש גופיה [=עצמו] דלעתיד, ובו יתגלה המקדש דלעתיד ומשם ישוב לירושלים.

בכך, למעשה, קבע הרבי שעד לרגע בו ירד בית המקדש השלישי, יתחבר ל-770 וימשיך יחד איתו לירושלים - הרי 770 ממשיך להיות בית המקדש מעט העיקרי של זמן הגלות, שבו שורה ומתגלה השכינה בדוגמת השראתה בבית המקדש בירושלים.

ישנם עוד התבטאויות מפורשות אודות נצחיותו הקדושה במקום זה: "המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק". ובהמשך: "העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ"בית רבינו" ("770") הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עז.. ונמצא ש"בית רבינו, ("770") הוא בבחינת "תלפיות", "תל שכל פיות פונים בו", יותר מיובל שנים (ת"ש - תש"נ), "עד עולם"".

חלק מרכזי בביאור שבקונטרס תופסת העובדה שנשיא הדור הוא המשיח וגואלם של ישראל שבדור. הרבי מבאר זאת עפ"י חסידות ואף מביא לכך ראיה מנגלה, מחדש שכהכנה לבנין בית המקדש השלישי בונה המשיח מקדש מעט במקומו בזמן הגלות כרמוז בדברי הרמב"ם^[2], ומשם הוא מבשר את בשורת הגאולה ב"שעה שמלך המשיח בא" בדברי המדרש^[3] שמשיח מבשר את בשורת הגאולה מ"גג בית המקדש" - בית המקדש שבבחינת "גג" - בית המקדש שבחוץ לארץ שאינה קדושה כארץ ישראל, ע"ד החילוק בין גג המקדש למקדש עצמו ש"גגין לא נתקדשו". בהערה 92^[4] כותב הרבי: "ולהעיר, שבית משיח בגימטריא פרצת (770) ודו"ק"..