הרב יוסף ישראל בלוי[1] (תש"בתשע"ח) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל, בהנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד ובועד למען שלימות העם. היה יו"ר המועצה הדתית בקריית מלאכי וניהל את בית הספר למלאכה.

הרב בלוי בשנותיו האחרונות

תולדות חיים

נולד בה' אייר תש"ב להוריו ר' ברוך יהודה[2] וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.

ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים המרכזית 770. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי[3], לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (שיכון חב"ד) במסגרת עבודתו באגודת חסידי חב"ד בישראל. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית[4], וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.

עסקנותו הציבורית

הרבי התבטא עליו באוזני הרב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"[5][דרוש מקור]. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת יחידות, אמר הרבי[דרוש מקור]: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"[6].

ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקריית מלאכי. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב משה יהודה לייב לנדא, ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.

עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת תשמ"ד במענה קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב אפרים וולף שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת תומכי תמימים לוד: "מופרך לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה בפועל בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וואלף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"[7]. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד[8] באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך), כאשר בשנים אלו

גלריית תמונות


תמונות מחייו של הרב בלוי

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מכונה גם "יוסל"
  2. מראשי תנועת פאג"י
  3. בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.
  4. שביקורות רבות יצאו כנגדה
  5. תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.
  6. תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.
  7. מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו חייל בדור השביעי, פרק חמישי.
  8. ראה בערך "ארגון הגג למוסדות חב"ד".
  9. לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי והוקם 'מכון נחלי דבש'.