תכנון המשפחה "פעמלי פלאן"[1] הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות שמטרתן להשפיע על מספר הילדים במשפחה.

בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור היהודי הקוראות להצליח ולעשות קריירה, ולהזניח את חיי המשפחה. ולהורים מועטי יכולת 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי שמתאים להם, הרבי יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלו, הנובעות לעיתים מחוסר אמונה, ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם 'שפרה ופועה' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

רקע

  ערך מורחב – פרו ורבו

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, ויש אומרים שהיא גם אחת משבע מצוות בני נח.

מקור המצווה היא מציווי הקב"ה לאדם הראשון[2]:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ

ספר בראשית פרק א פסוק כח

מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים, על יהודי יש תוספת וציווי מיוחד של "פרו ורבו", לדאוג להרבות את זרעו ככל האפשר.

המינימום של חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו[3].

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של התנא בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם[4] מפני ש"נפשו חשקה בתורה". אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו[5].

התייחסות ישירה של חז"ל לנושא תכנון המשפחה מופיע בנוגע לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו[6].

תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי

בהיבט ההלכתי, תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש[7], והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא[8], ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום[9].

כאשר מדובר על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשה, או באמצעות התקן פיזי המונע את קליטת ההריון[10], הדבר כרוך במספר בעיות:

  1. ביטול מצוות עשה של 'פרו ורבו'.
  2. גרמא של איסור הוצאת זרע לבטלה.

כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם על הבעל, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורך[11] להשתמש באמצעים שונים שידחו את האפשרות של האשה להיכנס להריון[12], וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר את פרטי המצב המשפחתי[13].

בהיבט האמוני

חשיבות המצווה

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.

ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"[14].

בעלי התוספות כתבו[15], שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני[16] כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה[17].

הרבי הצביע על כך שאדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף[18], והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם עסקת בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה[19], ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו[20].

בתלמוד ירושלמי מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש[21].

קירוב הגאולה

הרבי הצביע על כך שכבר בגאולת מצרים, נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות[22], ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"[23].

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[24].

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"[24].

בתורת הסוד

אדמו"ר הצמח צדק[25] מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה[26].

עידוד הילודה

בשנת תש"מ הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"[27].

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם[28], ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה חשבון נפש אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה[29], ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה[30].

מענה לטענות

ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של עשירות[31], ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד[32].

הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד לשלום בית בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכה[33].

הוראות והדרכות

הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא[34].

כאשר יהודי נכנס ליחידות אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."[35].

שפרה ופועה

  ערך מורחב – שפרה ופועה

כבר בשנת תשל"ז, שלוש שנים קודם שיצא הרבי בקריאה פומבית בקשר לתכנון המשפחה, בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חב"ד.

הרבי גם הציע את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו.

לאור קריאת הרבי, במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולם, המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינות, נקיון הבית, שמרטפות, עזרה כספית, ועוד.

רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי

הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, יצאו בחורף של שנת תשע"ג בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"[36].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
  • הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: הברכה הגדולה ביותר, גליון 1859 עמוד 22  •  הזכות להיות הורים, גליון 1859 עמוד 15
  • להתברך בבנים - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
  • הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896  •  חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
  • לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן, שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
  • שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח'

קישורים חיצונים

משיחות הרבי בנושא
וידאו
מאמרים וכתבות

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. מכונה לעיתים עם תכנון הילודה. מקור הביטוי מאנגלית: family planning. ומופיע בלקוטי שיחות בכינוי באנגלית.
  2. או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.
  3. יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".
  4. ולהעיר מסוטה ד, ב.
  5. שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.
  6. מסכת ברכות דף י'.
  7. הרב משה פיינשטיין "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב'.
  8. מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב.
  9. [puah.org.il/מעמדו-של-עובר-קודם-יום-הארבעים/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ה].
  10. בשונה מהתקנים שונים הקשורים לבעל, שאסורים באופן גורף וחד משמעי בשל האיסור של 'הוצאת זרע לבטלה'.
  11. במידה ולבני הזוג יש כבר בן ובת, כיון שקיימו את עיקר החיוב מהתורה, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעה.
  12. בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה הגמרא על שתיית 'כוס של עיקרין' על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) את האפשרות להיכנס להריון, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (כאשר לאשה יש סכנה להיכנס להריון, לאחר ניתוח לדוגמא), ייתכן והרב יעדיף להורות על שימוש בהתקן פיזי, שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות).
  13. אף בהוראת ובהמלצת רופא, יש לפנות לרב שיאשרר את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתית.
  14. שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).
  15. מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.
  16. במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.
  17. רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.
  18. שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.
  19. משיחת ט"ו שבט תשמ"א.
  20. שיחת י' שבט תש"ל.
  21. ירושלמי כתובות ה, ז.
  22. תיעוד משיחת הרבי בנושא  
  23. יבמות סב, א. וראה דרך מצותיך דף ב' עמ' ב'
  24. 24.0 24.1 שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
  25. אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.
  26. וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.
  27. סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).
  28. שבת פרשת נשא תש"מ.
  29. משיחת י"ג תשרי תשמ"ד.
  30. שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
  31. שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.
  32. שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.
  33. י"ז סיון תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה".
  34. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
  35. סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.
  36. [forumpics.a7.org/?file=20130102171127.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול