סוכות
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים, ונחגג החל מט"ו בתשרי עד לכ"א בתשרי. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת חז"ל והוא נמשך עד לכ"ב תשרי.
היום הראשון והאחרון (ובחוץ לארץ יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה. הימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם שמיני עצרת ושמחת תורה (בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחוץ לארץ הם שני חגים נפרדים בשני ימים).
המצוות העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת ארבעת המינים ומצוות הישיבה בסוכה.
המקור לחג
"דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"
— אמור כג לד
חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"
— דברים ט"ז י"ג
ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים
— במדבר כט יב
שמות החג
- חג הסוכות - התורה מצווה לשבת בסוכה שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את בני ישראל אחרי יצאתם ממצרים. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.
- חג האסיף - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.
- זמן שמחתנו - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה [1].
מצוות החג
שמחת בית השואבה
| ערך מורחב – שמחת בית השואבה |
כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"[2], הרבי מליובאוויטש הנהיג לצאת לרקוד ברחוב בשמחה רבה בכל יום מימי החג, זכר לשמחת בית השואבה שהיה בבית המקדש בעת אשר שאבו את המים למעמד ניסוך המים, ומתואר שבשעת השאיבה היו כל עם ישראל פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
ישיבה בסוכה
|
| ערך מורחב – מצות סוכה |
שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"[3] והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" ענני הכבוד בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על לחם או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך ברוך אתה... לישב בסוכה.
נטילת ארבעת מינים
|
| ערך מורחב – ארבעת המינים |
נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.
בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:
- האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצות.
- הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
- ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
- הערבה - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
הושענא-רבה וחביטת הערבות
|
| ערך מורחב – הושענא רבה |
היום השביעי בחג מכונה הושענא רבה, על שם אמירת פיוט הושענא המיוחד באותו יום, נוהגים בו לאכול כיסנים ממולאים בבשר.
שינה בסוכה
|
| ערך מורחב – שינה בסוכה |
מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.
המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור האדמו"ר האמצעי הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו[4] האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.
בתורת החסידות
הרבי מבאר[5]שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא ע"י הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"[6], ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
חסידות על החג
- סוכה. חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153) - אתר היברובוקס
- שינה בסוכה. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233) - אתר היברובוקס
- שינה בסוכה. לפשוטי עם שאינם מרגישים האור מקיף שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243) - אתר היברובוקס
- לולב בסוכה. הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271) - אתר היברובוקס
- שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם
- 
- ריקוד לעיני כל ישראל קונטרס העוסק בשמחת בית השואבה, מבצע ד' מינים, מנהגי הרבי לימי החג ועוד. בהוצאת 'ועד חיילי בית דוד'
שונות
- הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות -
- ממראות הנענועים אצל הרבי ושירת ושמחת בחגך -
- הושענא רבה בבית חיינו -
- אתרוג מורכב, מה הסימנים? הסבר על ידי שליח הרבי באירופה -
- שיירת סוכות כובשת את ניו יורק גלריה
- - כך אוגדים ד' מינים - וידאו הדגמה של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי -
- הרבי מתוועד בסוכת 770 ● סקירה מקיפה
בתוך שבועון בית משיח -