יהושע מונדשיין
הרב יהושע מונדשיין (ט' שבט תש"ז-ב' טבת תשע"ה), חוקר והיסטוריון חב"די. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים לרבותינו נשיאינו וחסידים מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת אדמו"ר הרש"ב.
תולדות חיים
הרב מונדשיין נולד בתל אביב בט' שבט תש"ז לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.
בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש בתל אביב ובשנת תשכ"ד עבר יחד עם הרב שלום בער וולפא לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. משם המשיך לשנת קבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
לאחר חתונתו החל[1] - לעבוד כספרן בספריה הלאומית בירושלים. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה ממאמרי האדמו"ר האמצעי ועוד.
לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים את רעייתו רחל (ביתו של הרב דוד ברוומן, מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו בקראון הייטס ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.
לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות.
בשנת תשנ"ג פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום זהות משיח. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' יחזקאל סופר[2]. החל משנת תשס"ה החל לפרסם באתר שטורעם סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.
ביום ב' טבת "זאת חנוכה" ה'תשע"ה נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.
ביקורת
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון בסיפורי חסידים כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב אהרון דב הלפרין ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי רבותינו נשיאנו, במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת תשע"ג פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך שבועון כפר חב"ד אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב"דיים.
כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת[3].
באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת כפר חב"ד ע"מ להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.
ספריו
- בטאון כרם חב"ד - ד' חלקים, תשמ"ז-תשנ"ב.
- אגרות בעל התורת חסד, תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם ר' שניאור זלמן סגל. תשס"א.
- אוצר מנהגי חב"ד, כרך א' - תשנ"ה, כרך ב' - תשס"ה.
- מגדל עז - לזכרו של הרב עזריאל זעליג סלונים, תש"מ.
- תורת חב"ד - ביבילוגרפיה כרך א' - התניא ומהדורתיו (תשמ"ב), כרך ב' - ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן (תשמ"ד).
- מפתחות ללקוטי לוי יצחק.
- מסע ברדיטשוב - תש"ע.
- דרך המלך - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
- צופה לדורו - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, תשמ"ז.
- 'ברית מנחם', ליקוט בעניני ברית מילה. תשורה מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה
(עמוד 151 ואילך). - תשורה -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). י"ז כסלו תשס"ח.
- המאסר הראשון - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב.
- המסע האחרון - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של מלחמת נפוליאון לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.
- שו"ת שערי דעה - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב חיים לייב מסוסניץ, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ורב העיר סמרגון, תשע"ב.
- תשורה -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. חמשה עשר באב תשע"ג.
ספרים שערך וההדיר
- ליקוטי ביאורים בספר התניא- ביאורים מלוקטים לספר התניא על ידי הרב יהושע קארף (תשכ"ח).
- שבחי הבעש"ט כת"י (תשמ"ב).
משפחתו
- גיסו הרב אליהו יוחנן גוראריה
- גיסו הרב יוסף שמחה גינזבורג
- גיסו הרב יצחק סוסובר
בניו
- הרב דוד מונדשיין - מוסקווה, מנכ"ל אור אבנר - חב"ד.
- הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח לסמאלענסק.
- הרב הלל מונדשיין - ירושלים.
חתניו
- הרב יצחק אהרן אקסלרוד - ראש ישיבת חב"ד בפתח תקוה.
- הרב שניאור זלמן סגל - משפיע ומנהל רוחני בישיבת תומכי תמימים ברינואה, צרפת.
קישורים חיצונים
- סדרת "סיפורים וגלגוליהם" באתר 'שטורעם'
- מכתבים והוראות מהרבי - תשורה.
- ביקורת על מאמריו מאת אהרן דב הלפרין באתר חב"ד און ליין.
- שניאור זלמן ברגר, כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די, באתר
ו' בטבת ה'תשע"ה - אלי רובין, החוקר המהולל נפטר בירושלים, כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי
ג' טבת תשע"ה - נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין - באתר
כ"ג טבת תשע"ה
- כתביו
- אוסף מאות מתוך מאמריו - שטורעם. נט
- צדקתו עומדת לעד, לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב אליהו מטוסוב, שבט תשע"ה
- אשכילה בדרך תמים מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו סיוון תשע"ו
- טורי פרידה
- מאת זלמן רודרמן, כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי - באתר שטורעם
- מאת הרב שניאור-זלמן גופין, תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו - באתר שטורעם
- מאת הרב משה מרינובסקי, ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות" - באתר שטורעם
- מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן, "בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה - באתר שטורעם
- מאת שניאור-זלמן ברגר, ידידות חוקרים הנובעת מאהבת ישראל חסידית - באתר שטורעם
- האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין - באתר ג' טבת תשע"ה
- הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו' - באתר ג' טבת תשע"ה
- הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי חסידות חב"ד בדורנו" - באתר ב' טבת תשע"ה
- המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב - באתר ד' טבת תשע"ה
- מערכת שטורעם, 'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ הרב חיים שלום דייטש סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי [דרוש מקור: דרוש מקור מקובל - כתוב]
- ↑ לאחר ג' בתמוז שנת תשנ"ד חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"
- ↑ ראו תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין ובקישורים המופיעים שם.