בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.

ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת

חברי הקבוצות ושליחתם

 
קבוצת השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי (שבט תשל"ו)

הקבוצה של שנת תשל"ו

השלוחים הראשונים לארץ הקודש נשלחו בי"א בשבט תשל"ו, לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי מלך המשיח בי' שבט, יום קודם היציאה.

קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו לירושלים ואחד עשר לצפת. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ז

בהתוועדות מיוחדת אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם לצפת בלבד.

הקבוצה יצאה ביום כ"ח שבט תשל"ז מ-770 לארץ הקודש.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ח

חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


שלוחים נוספים שהגיעו עם הקבוצות

הרבנים השלוחים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

השלוחים כיום

עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת תשל"ט מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[1] וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.

בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את הסמיכה לרבנות שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של הרבנות הראשית והחלו לאייש משרות רבניות שונות[2].

רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם[3], וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים[4], וחלקם יצא לשליחות בערים שונות[5].

למצער, חלק מהשלוחים נפטרו[6], או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות[7], וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים[8].

ראו גם

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.
  2. הרב יוסף העכט באילת, הרב יוסף יצחק וולוסוב ברמת ישי, הרב יעקב רייצעס ביסוד המעלה, הרב אליהו יוחנן גוראריה בחולון, והרב לוי ביסטריצקי בצפת.
  3. הרב יוסף רוזנפלד מנהל מכון אסנט לחוזרות בתשובה, הרב ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט בחיפה, ועוד
  4. הרב יצחק גולדברג, ישראל יוסף הנדל, ויוסף יצחק גורביץ' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הרב משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר בישיבת תומכי תמימים קרית גת, הרב יצחק יעקב רוזנשיין בישיבת תורת אמת ירושלים, ועוד
  5. הרב שניאור זלמן גודמן באשדוד, והרב יוסף קרמר בטבריה.
  6. הרב שלום דובער שור מירושלים, הרב לוי ביסטריצקי והרב אהרן אליעזר צייטלין מצפת.
  7. הרב אברהם ברוך פבזנר הממלא את מקום אביו במשרת רבנות בצרפת, והרב שלום דובער ברוד שחזר לקראון הייטס מסיבות בריאותיות ומנהל כיום את בנין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
  8. הרב נחום לוריא מנהל פרדס האתרוגים של חותנו, הרב אפרים פיקרסקי מנהל עסק היהלומים של חותנו, הרב אברהם שמואל בוקיעט העוסק בכתיבה והוצאה לאור.