שם מ"ה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

שם מ"ה הוא השלישי מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה: שם ע"ב, שם ס"ג, שם מ"ה, שם ב"ן. שם זה נוצר משם הוי"ה במילוי אלפי"ן, כזה: יו"ד ה"א וא"ו ה"א.

בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההשפעה האלוקית שמשם מ"ה היא באופן של גילוי אור, שהמתהווה מרגיש את מקורו, ולכן הוא תמיד באופן של רצוא והסתלקות להיכלל בו (בשונה משם ב"ן שההשפעה ממנו היא באופן של ריחוק מהמקור). זו הסיבה שהמתהווים משם מ"ה הם עליונים יותר, מרגישים ורוצים להתכלל במקורם[1].

לכן, שייך שם זה לעולם האצילות. שם זה נקרא בשם אדם, ביחס לשם ב"ן השורה בעולמות בי"ע ונקרא בשם בהמה[דרוש מקור].

ובפרטיות[1], לאורות בספירות (לעומת הכלים שמשם ב"ן); לספירת החכמה (לעומת ספירת הבינה שמשם ב"ן); לששת המידות דאצילות, ז"א (לעומת הנוקבא, ספירת המלכות, שמשם ב"ן)[2].

שם מ"ה הוא גם מלשון "מה" וביטול (כלשון הפסוק "ונחנו מה"), כלומר שהוא בתכלית הביטול ולכן לא שייכת ממנו שום יניקה לחיצונים (בשונה משם ב"ן שממנו אפשרית יניקה לחיצונים)[1].

שרשו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

שם מ"ה שרשו בהארה היוצאת ממצחא דא"ק[3], ודוגמתו באדם - האור שנראה על פניו של אדם השמח מדבר חכמה, "חכמת אדם תאיר פניו". אמנם, הארה זו היא גילוי היוצא מן המצח, והמצח‎ מסתיר על שורש ההארה, כך שלא מאיר העצם אלא רק גילוי ממנו[4].

לעתיד לבוא יהיה גילוי שם מ"ה העצמי, כלומר, לא ההארה כפי שיוצאת ממצחא דא"ק, אלא כפי שהיא בשרשה ומקורה בתוך המצח[5].

בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם מ"ה ענינו ביטול מוחלט לקב"ה - ביטול במציאות, ביטול בעצם (לעומת שם ב"ן שענינו רק ביטול היש)[6].

שם מ"ה שייך לעבודת הצדיקים, שממשיכים אור אלוקי בגלוי, ולא שייכת אצלם נתינת מקום לרע[7]. ולכן תפקידו של משיח שיפעל "לאתבא צדיקיא בתיובתא" [להחזיר את הצדיקים בתשובה] הוא ענין של "יחוד מ"ה וב"ן"[5].

הקבלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקביל ל: ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן
באותיות השם י ה ו ה
בארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה
בפרצופים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
אבא

שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
אמא

שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
זעיר אנפין

שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
נוקבא
בגימטריה 72 63 45 52
בחלקי התורה טעמים נקודות תגים אותיות
בחלקי הנשמה חיה נשמה רוח נפש
בארבעת היסודות אש מים רוח עפר
ברוחות השמים דרום צפון מזרח מערב
באבות האומה אברהם יצחק יעקב דוד

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 ד"ה תקעו תרס"א (סה"מ תרס"א ע' קסד ואילך).
  2. מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים (הוצאה חדשה) ע' קפה. שם ע' רעג. ועוד.
  3. עץ חיים שער י פרק ב ופרק ד.
  4. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים, ע' רצה. סה"מ תרס"א שם.
  5. 5.0 5.1 מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים הנ"ל, ע' ש ואילך. המשך תער"ב, חלק ג', ע' א'שכד ואילך.
  6. תורה אור משפטים עח, ב. סה"מ תרס"א הנ"ל.
  7. מאמרי אדמו"ר האמצעי, סה"מ תרס"א ותער"ב הנ"ל.