שיחה:רא"ש

מחיקה

אם אין תשובה אני שם תבנית למחיקה!--שמואל חיים~יחי המלך - שיחה, 14:34, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:34, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

אתה נוהג במנהגים שהוא הנהיג.... | נכתב בשעה 15:32 ע"י חבר - היום, ט"ז באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

הועבר מהערך

רבי אשר בן יחיאל (ה'י' - ה'פ"ז), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד בבלי והפוסקים, לפסיקותיו השפעה מכרעת בקביעת ההלכה במשך הדורות.

תולדות חייו

הרא"ש נולד באשכנז, כיום גרמניה, בין השנים ה'ה'-ה'י'. אביו רבי יחיאל היה גדול בתורה והיה מתכתב בהלכה עם גדולי דורו. מלבד זאת היה ידוע בחסידותו המופלגת ונמנה בין חסידי אשכנז. החכם המפורסם רבי אליעזר בן נתן (הראב"ן) היה בין אבות אבותיו.

בראשית ימיו למד הרא"ש אצל רבי יחיאל אביו. בהמשך החל ללמוד בישיבתו של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה הפוסק החשוב והבלתי מעורער באשכנז באותה התקופה, ועד מהרה הפך לתלמידו המובהק. בין הרב והתלמיד שררו יחסי הערכה וחיבה הדדיים, והם עמדו תכופות בחלופת מכתבים הלכתית. במהלך השנים הפנה הרא"ש עשרות שאלות בהלכה אל המהר"ם, וזה השיב לו עליהם בכבוד גדול ובהערכה. על ההערכה הרבה שרכש המהר"ם כלפי תלמידו הנאמן ניתן ללמוד מאחת התשובות ששלח לו בו הוא פותח בהפלגת שבחיו:

כל דתיליד ליה אימיה כמוך תלד, יניק וחכים, דורש ומסכים, סוגר ומקליד, כל קמחא קמח, וקמחא דאמך סולת מנופה כשלג וכגליד, דעת שפתיך בהיר צח ונהיר, בלא לקוי וחליד, לפיד שלהבת אהבתך כאש לפידות ולפיד, אף על פי שהשמים ביני ובינך כרשפי חבתך לבי יסליד, אלופי ומיודעי מורי הרב רבי אשר שיחיה, אשר מדי דברי בך ברוך לקחתיך ולא אשיב עד אם ברכתיך.

— שו"ת מהר"ם רוטנבורג חלק בסימן ר"מ

במכתב אחר מבקש המהר"ם מתלמידו להתפלל בעדו שיבריא מחוליו "ומובטחני בתפילתך זכה שתעשה פירות ופירי פירות".

בשנת ה'מ"ו (1286) נכלא רבו מהר"ם באשמת בריחה מגרמניה וניסיון לארגון בריחה המונית ממנה. הקיסר תבע מהיהודים סכום עצום של 20,000 מארק תמורת פדיונו, והרא"ש ערב להבאת הכסף ואסף את דמי הכופר. בסופו של דבר לא יצא הדבר לפועל בשל סירובו של המהר"ם שיפדוהו בסכום כזה, מה שיגרור ניסיונות סחיטה נוספים מצד השליטים, זאת, על פי ההלכה ש"אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן" (משנה, מסכת גיטין, פרק ד', ו').

פרנסתו הייתה בהלוואה בריבית לגויים, ונראה שמצבו הכלכלי היה טוב. לאחר מאסרו של רבו, ובייחוד לאחר פטירתו בכלאו, ירש הרא"ש את מקומו בהנהגה בוורמס, ונעשה לגדול הדור באשכנז.

בקיץ ה'נח פרצו באשכנז פרעות רינדפלייש. בפרעות הושמדו כ-146 קהילות, ונהרגו עשרות אלפי יהודים, ביניהם קרובו וחברו של הרא"ש מישיבתו של מהר"ם מרוטנבוג, יחד עם אשתו וחמשת ילדיו. בשל ההחמרה במצבם המדיני של יהודי אשכנז ובשל החשש שגורלו יהיה כגורל רבו המהר"ם, החליט הרא"ש לעזוב את ארץ מולדתו ולעבור למקום אחר. על פי מסורת אחת דרש הקיסר אלברכט (יורשו של רודולף הראשון) מהרא"ש לפרוע את סכום הכסף עליו ערב לשם שחרורו של מהר"ם מרוטנבורג, ובשל כך נאלץ לברוח. מסורת דומה מביא המהרש"ל לפיה שמע הרא"ש כי בכוונת הקיסר לתפוס אף אותו ובשל כך התכונן לבריחה. לשם כך הוא שלח את בנו הרביעי, רבי יהודה, לספרד כדי שיתור לו מקום למגורים. במשך מספר שנים ניסה לסייע בשיקום הקהילות שנפגעו בפרעות רינדפלייש, ואז בשנת ה'ס"ג (1303) מצא שעת כושר לעזוב את גרמניה וברח עם בני ביתו לספרד, מעבר שרושש אותו כספית. הרא"ש עבר טלטולים רבים, אך הקהילות בספרד קיבלו אותו בכבוד גדול. על פי המקורות מאותה תקופה "חכמתו ויראתו האירו פניו" והיה נראה "כמלאך ה' צבאות"^{[דרוש מקור]} באחד מטלטוליו הגיע למקום מושבו של הרשב"א בטוליטולה (טולידו), שאף הוא קיבלו בכבוד גדול, וקרא לקהילות ספרד לנהוג בו בכבוד גדול.

ראשי קהילת טולידו הזמינו אותו להתיישב בתוכם, ללמד תורה ולעמוד בראש בית דינם. כך מונה לראש בית הדין ולראש הישיבה בטולידו, מינוי המעיד על יוקרתו העצומה, שכן לא היה זה מקובל למנות אדם בן אשכנז לרב ביהדות ספרד.

הימצאותו של הרא"ש בספרד יצרה תקדים מעניין של חכם אשכנזי מהראשונים המכיר היטב גם את דרכיהם ומנהגיהם של הספרדים. יוקרתו בעיני הממשל הייתה אף היא גדולה, והשלטונות אף התייעצו עמו בענייני משפט.

הרא"ש נפטר ונקבר בטולידו. על מקום קבורתו נכתב: "האבן הראשה תשואות חן חן לה" (על פי לשון הפסוק בזכריה). יש משערים לפי מה שרבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם), מובן טעם העלמת שמו ממצבתו, ואף זה עולה יפה עם הרחבת לשון פסוק המקור: "והוציא את האבן הראשה תשואות חן חן לה".

חיבוריו ויצירותיו

פסקי הרא"ש

חיבורו הגדול של הרא"ש הוא הספר "פסקי הרא"ש" בו מסיק פסקי הלכה היוצאים מתוך דברי התלמוד. בפסקיו נשען על דברי הראשונים שקדמו לו כבעלי התוספות הרמב"ם והרי"ף ומציין את הכרעתו שלו בעת מחלוקת. לרוב דבריו מיוסדים ולעתים מועתקים מחיבורו של הרי"ף, גם הוא כחיבורו של הרי"ף סדרו על סדר מסכתות הש"ס ולא הביא אלא ההלכות שנוגעים בזמן הגלות ולא הלכות הנוגעים לכשיבנה המקדש.

חיבור זה נדפס החל מש"ס וינציה יחד עם התלמוד ומאז הודפס בסוף מהדורות הש"ס בסוף הספר אחרי התלמוד. בנו רבי יעקב בעל הטורים הוסיף וכתב "קיצור פסקי הרא"ש" והוא סיכום תמציתי של פסקי אביו. במשך הדורות נכתבו על ידי גדולי ישראל חיבורים והערות רבים על חיבורו זה, ביניהם "הגהות אשר"י" להרב ישראל מקרעמז, "מעדני יום טוב", "דברי חמודות" ו"פלפולא חריפתא" (על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין) להרב יום טוב הלר, "קרבן נתנאל" להרב נתנאל וויל, "תפארת שמואל" להרב אהרון שמואל קאיידנוור.

שו"ת הרא"ש

הרא"ש כתב תשובות רבות לשאלות שנשאל בענייני הלכה ותלמוד, תשובות אלו גובשו על ידי בניו לספר "שאלות ותשובות הרא"ש", מבנה הספר יחודי בכך שהוא מחולק לפי נושאים שונים ותחת כלל אחד גובשו משלל תשובותיו בנושא זה למרות שלא נכתבו מלכתחילה כהמשך אחד.

חיבורים נוספים

מלבד חיבורים אלו חיבר הרא"ש פירוש למסכת נדרים, כתב פירוש על התורה ולחלקים מששה סדרי משנה.

השפעתו על הפסיקה בכלל ועל השולחן ערוך בפרט

בנו רבי יעקב חיבר את ספר הטור ופסק בו בעיקר כדעת אביו הרא"ש. כשבא ר' יוסף קארו לכתוב את ספרו ההלכתי בחר לכתוב את ספרו 'בית יוסף' כפירוש על הטור, ובכך בעצם קיבע את פסיקת ההלכה עד ימינו כמסתמכת על סדרו של הטור וחלוקתו לארבעה טורים. שיטת הפסיקה של הבית יוסף (ובעקבותיה שיטת פסיקתו בחיבורו השולחן ערוך) הסתמכה על רוב מבין שלושת ה'גדולים' - שר' יוסף קארו קובע שהם: הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. ובכך בעצם עברו רבות מפסיקותיו של הרא"ש לשולחן ערוך - ולהלכה למעשה בכל תפוצות ישראל (ובעיקר בקרב אחינו בני ישראל הספרדים).

משפחתו

בניו

• רבי יעקב בעל הטורים הוא בנו הנודע ביותר.
• רבי יהודה בן הרא"ש, ממלא מקום אביו בטולידו ובעל שו"ת "זכרון יהודה".
• רבי יחיאל בן הרא"ש (בנו הבכור),
• רבי שלמה החסיד.
• רבי משה

ועוד.

קישורים חיצוניים

רבי אשר בן יחיאל, ‏שו"ת הרא"ש, ניו יורק, תשי"ד, באתר HebrewBooks

תלמיד הרא"ש, ‏הדר זקנים, ליוורנו, ת"ר, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

קטגוריה:ראשונים קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת

מקור

מקור: "הרא"ש" מאת אברהם חיים פריימן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב.  84.164.201.185 14:16, 29 בינואר 2023 (UTC)

הועבר מהערך 2

הרא"ש (רבינו אשר) נולד בעיר קלן בגרמניה בשנת 1250 למניינם.

לפי המקורות, הרא"ש עסק בנדל"ן (נכסי דלא ניידי), בידינו נמצא תיעוד משנת 1281 למניינם של מכירת בית.

הוא התחתן בסביבות שנת 1266 עם יוטא (יוטה).

עבר לעיר ורמיזא (וורמס) ונתמנה שם לרב וחבר בית דין.

רבינו אשר היה מאחרוני בעלי התוספות.

אביו, יחיאל, נולד בשנת 1210 למניינם, נפטר בשנת 1263 למניינם.

היו לו שני אחים ושש אחיות. לא ידוע שמות האחיותיו, חוץ מאחת – אפרת.

אחיו הגדול, חיים, נולד בשנת 1245 למניינם, והיה מקורב למהר"ם מרוטנבורג.

אחיו הצעיר אליעזר, נפטר בסביבות שנת 1264 למניינם, כאשר היה בגיל 27.

הרא"ש היה בן דודו השלישי של הראבי"ה.