סיומי מסכת בתשעת הימים
עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים היא הוראתו של הרבי על מנת להוסיף בשמחה באופן המותר על פי ההלכה בימים שבהם "ממעטים בשמחה".
ההוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הריי"צ סיפר על אביו הרבי הרש"ב שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה בבשר ויין[1].
בשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה דיבר הרבי על הפתגם החסידי של הרב ממונקאטש, שפירש את מאמר חז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה"[2] - ש"ממעטין" את עניני העצבות של חודש אב, על ידי שמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו סיומים בימי תשעת הימים מידי יום ביומו ובכל מקום ומקום שניתן[3], בהתבסס על הנהגת הרבי הרש"ב.
הרבי ביאר שישנו ענין מיוחד לערוך סיומי מסכת בימים אלו, כיון שעתידים הם להפוך לששון ולשמחה בגאולה, והטעימה מזה היא על ידי ההוספה בשמחה של מצוה באופן המותר על פי השולחן ערוך[4]. כבר בהזדמנות זו ביקש הרבי מהמאזינים (על ידי השידור) בארץ הקודש לערוך בראש חודש אב סיום מסכת בכותל המערבי ובמערת המכפלה.
גם בערב תשעה באב ובתשעה באב הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על מסכת מועד קטן. בשנת תנש"א הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד חמשה עשר באב[5]. ביום ט"ו באב, דין קדימה לסיים מסכת תענית, בה התבארה מעלתו של היום[6].
הרבי הסביר את הקשר של סיום המסכת לגאולה: "הסיום דערב פסח הוא הכנה להגאולה דפסח, והסיומים דתשעת הימים הם הכנה להגאולה העתידה שהיא "כימי צאתך מארץ מצרים (אראנו נפלאות)", ובהדגשה יתירה בשנה זו, היה תהא שנת אראנו נפלאות, כשעומדים על סף הגאולה"[7].
הוראות הרבי למבצעי הסיומים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים[8], גם נשים (בהפרדה)[9], וגם קטנים[7]; וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את מסכת תמיד)[10]. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום[10]. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו[11], דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום.
הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת צדקה ועל כל פנים לעורר על כך[12], ולעורר על מצוות אהבת ישראל[13] וכן במקום המתאים - לערוך סעודה והתוועדות חסידית[5].
זמני הסיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי ביקש שיעשה סיומים אפילו עוד קודם ראש חודש מנחם אב[14].
- להמשיך את הסיומים עד ט"ו במנחם אב.
- לעשות סיומים בתשעה באב על הדברים שמותר לעשות בהם סיום ביום זה, שהם מסכת "מועד קטן", ו"מסכת שמחות".
מסכת תמיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בא' אב תשמ"ט ערך הרבי סיום על מסכתות ברכות ותמיד. בתחילה העיר הרבי, בין השאר, כי כאשר צריכים לערוך סיום בכל תשעת הימים, מחפשים את המסכת הכי קצרה שיש עליה גמרא וקלה לסיום. וממילא המסכת הראשונה היא מסכת תמיד. מעלה נוספת למסכת זו, היא בכך שתוכנה הוא עניני בית המקדש השייכים לשלושת השבועות[15]. בפועל, רבים מהמסיימים בהוראת הרבי - בוחרים במסכת זו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עשר עובדות על סיומי מסכת ('הדרנים'), שבועון בית משיח 1223 עמוד 53
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המעשה הוא העיקר - תשעת הימים
- יהפכו לששון ולשמחה - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ו - ע' 10
- 'להפוך אבלות לשמחה: הרבי על המנהג לערוך סיומי מסכת השבוע
| בין המיצרים | ||||
|---|---|---|---|---|
| ציר הזמן | חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא | |||
| מנהגים | לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם | |||
| חוברות וספרים | אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |||
| ניגונים | ניגון ציון במשפט תפדה | |||
הערות שוליים
- ↑ הובא בספר המנהגים, ע' 46.
- ↑ תענית כט, א.
- ↑ הרבי ציין במיוחד את הישיבות והכוללים שיכולים לבצע זאת בקלות יותר.
- ↑ ראה שיחות קודש חלק ב' ע' 344.
- ↑ 5.0 5.1 דבר מלכות שיחת ש"פ דברים תנש"א סעיף י'.
- ↑ שיחת ליל ט"ו באב תשמ"ז.
- ↑ 7.0 7.1 דבר מלכות שיחת ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף טו.
- ↑ ראה בשיחות שנסמנו בהערות הבאות.
- ↑ שיחת ש"פ דברים-חזון תשמ"ט.
- ↑ 10.0 10.1 שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 95).
- ↑ ש"פ מטות מסעי תש"מ.
- ↑ צילום הכתב יד קודש של הרבי .
- ↑ ראה מענה הרבי שצילומו בחוברת 'יהפכו לששון ולשמחה' (ומקורו ב'מאוצר המלך' ח"א עמ' 283), בקישורים חיצוניים, ע' 11.
- ↑ ש"פ מטות מסעי תשמ"ט.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד עמוד 86.