ניגון ופרצת

ניגון ופרצת הינו ניגון חסידי ישן שמקורו מחסידים בעיר דוברובנה, ומופיע בספר הניגונים בניגון קמ"ג.

בשנת תשח"י פתח הרבי בהתעוררות לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והחסידות תחת הסיסמא "ופרצת". בהמשך לכך, הותאמו על ניגון זה מילות הפסוק^[1] "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה", על ידי הרב יוסף מרטון.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ופרצת

בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז תשח"י החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות^[2]. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"^[3].

בהמשך ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון כי אלוקים יושיע ציון (המכונה 'דינו') וכך שרו זאת כמה פעמים. בהתוועדות י' שבט תשי"ט הורה הרבי לנגן "ופרצת" וניגנו בניגון זה. בי"ג תמוז באותה שנה החל הרבי בעצמו לנגן "ופרצת" בניגון זה. אמנם, הניגון לא נקלט היטב בקהל.

התאמת הניגון לניגון מדוברובנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה תקופה עלה בדעתו של המוזיקאי החב"די הרב יוסף מרטון להתאים את המילים לניגון מדוברובנה שבספר הניגונים. לאחר ששלח את ההצעה לרבי התקשר הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב לחזן הרב משה טלישבסקי וביקש ממנו לנגן את הניגון בטלפון. לאחר מכן התברר שהרבי היה על הקו והאזין לניגון, ולאחר מכן הביע את הסכמתו לניגון זה^[4].

מאז התקבל הניגון כניגון "ופרצת", והושר פעמים רבות אצל הרבי כשפעמים רבות זכה לעידודים נמרצים. הניגון התפרסם גם בציבור הרחב והוא אחד הניגונים החב"דיים הנפוצים ביותר.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנית חנה אמו של הרבי כששמעה את הניגון ופרצת התבטאה "עס עהרצאך אין דעם ניגון ופרצת" שהניגון מבטא את ה'ופרצת' ממש^[5].

שליח הרבי במיניסוטה הרב משה פלר מספר שכאשר ערך שבתון קהילתי וערך שירון בו הכניס מספר ניגונים חב"דיים, הוא הגיש לרבי את הטיוטה להגהה והרבי העיר שיש להקפיד לשיר "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"^[6].