אלתר דובער חסקינד
הרב אלתר דובער חסקינד (תרנ"ז - כ"ו אלול תשי"ח) מזקני החסידים בארצות הברית, חבר אגודת חסידי חב"ד, ניחו"ח ורייונדשל, ואחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אלתר דובער חסקינד נולד בשנת תרנ"ז בעיירה דולינסק לאביו ר' דניאל חסקינד.
בהיותו תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה מקורב לרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש, והיה שומע ממנה סיפורים. בתקופת לימודו בישיבה חלה בדלקת ריאות קשה, והרבנית אירגנה עבורו מניין של תלמידי הישיבה שיתפללו עבורו על ציוני אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת גאלדא בוניא בת ר' אליעזר שלמה תומרקין, מצאצאי ר' יוסף תומרקין רבה של קרמנצ'וג, וממקורבי ה'צמח צדק'.
המאסר והשחרור[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכתב "אגודת ישראל" למנהל מחלקת העלייה, לבקשת קבלת סרטיפיקט לר' בערל
|
|---|
|
כ"ב טבת תרצ"ה 28.12.1934 מעלת כבוד מנהל מחלקת העלייה ירושלים מעלת כבודו הרב בער חסקינד, רב בעיר ריגא, לאטויא, ידוע לנו שהוא הנהו רב בפועל, ואנו מבקשים לתת לו ולמשפחתו את הרשיון לעלות לארץ ישראל. הרב הנ"ל ימשיך להיות רב גם בארץ ישראל ואנו אחראים שהוא לא יפול למשא על הציבור. אנו מצרפים בזה את כתב התחייבותנו כחוק |
ר' דובער התגורר במוסקבה, וכשיצא מרוסיה עבר לריגא, שם עסק במשלוחי מזון ליהודי רוסיה בעידוד הרבי הריי"צ. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' חיים יוסף רוזנבלום, ר' משה גוראריה, ור' שמר'ל גוראריה.
לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. הרבי הריי"צ הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות לארץ ישראל.
באותה תקופה שהה הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקטים עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב אברהם יצחק קוק, הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' מרדכי דובין - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר אגודת ישראל בירושלים, ו'הועד לקהילות האשכנזים' (העדה החרדית).
בניו יורק[עריכה | עריכת קוד מקור]
עלה לארץ ישראל בראש חודש אדר ב' תרצ"ה, התיישב בתל אביב וביום ו' באדר א' תרח"צ עבר לניו יורק, והיה מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר, ושימש עבור הנערים שהתקרבו לחסידות חב"ד כמקור לתיאור חי של תולדות ודרכי החסידים.
בהיותו בניו יורק נמנה על גבאי בית הכנסת 770 וזכה לקירובים רבים מאדמו"ר הריי"צ, והיה בן בית אצל הרבי. הרבי הריי"צ התבטא עליו ש"הוא מהחברים הקרובים שלי"[1], ומינה אותו לגבאי צדקה[2], כן היה שולח אותו הרבי לשליחויות סודיות שונות.
גם הרבי מלך המשיח מכנה אותו במכתב "ידידנו הרד"ח"[3].
פעולותיו לקבלת נשיאות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה מהפועלים שהרבי יקבל על עצמו את נשיאות חב"ד. היה הראשון שביקש מהרבי להגיה את הרשימות משיחותיו עבור אנ"ש בערי השדה. בחודש מנחם אב תש"י נסע לארץ הקודש במיוחד, כדי לעורר את חסידי חב"ד בארץ להתקשר לרבי, ואירגן כינוסים ברחבי הארץ למטרה זו. ביום שמחת תורה בשנת תשי"א העלה את הרבי לתורה לחתן בראשית, ובהתרגשות ובבכיות כינה את הרבי בתואר 'אדוננו מורנו ורבינו'.
נפטר בכ"ו אלול תשי"ח בגיל 61, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב שלום חסקינד.
- חתנו שלום דובער גוראריה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ידיד בית הרב
- תשורה - ר' בערל - מתוך 'אוצר החכמה'
הערות שוליים
- ↑ השני שהרבי התכוון אליו היה ר' יוחנן גורדון.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק י"ג אגרת ד'תשפח
- ↑ אגרות קודש כרך כא איגרת ז'תשסט.