פתח תקווה
פתח תקווה (מכונה "אם המושבות") היא עיר במרכז ארץ ישראל והשישית בכמות האוכלוסיה. נוסדה כמושבה בשנת תרל"ח. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, כפי מנהג ירושלים שלא כשאר ערי מרכז הארץ.
הסטוריה
ביקור הרבי הריי"צ:
בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורו הראשון בארץ ישראל כשבין השאר, ביקר גם את הקהילה היהודית בפתח תקוה ונכנס לבית כנסת חב"ד "צמח צדק" שבעיר שהינו מהוותיקים שנשארו בארץ ישראל - מעל מאה שנה. הכסא עליו ישב על פי המסורת אדמור הריי"ץ עודנו שמור בבית הכנסת.
לאחר מכן, ביום ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עלה על רכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.
הרב חנזין
בשנת תשי"ב הגיע להתגורר בעיר פתח תקוה הרב דוד חנזין, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים . הרבי מלך המשיח עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.
בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.
מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקוה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.
הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר בית דין רבני חב"דבארץ הקודש.
בחודש תשרי שנת תשי"ט נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו ארצה התוועד עם החסידים בירושלים, פתח תקוה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד, בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש. כמו כן לימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה באותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר.
בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב יעקב משה חנזין ע"ה, את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.
בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.
ביום שישי י"ט תמוז נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92.
בשנת תשס"ח החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו.
מייסד בית חב"ד
בית חב"ד בפתח תקווה נוסד על ידי איש רב פעלים, הרב בנימין רבינוביץ, בשנת תשמ"א (1981).
קהילת חב"ד כיום
כיום בנוסף לקהילה הוותיקה בעיר, בסוף שנות הנונים עם ייסודה של שכונת גני הדר- וייסוד הקריה החסידית- קריית הבעל שם טוב, נוסדה קהילה חבדי"ת שמונה כ40 משפחות. השכונה עומדת להתרחב לכיוון דרום מערב - לכיוון צומת שעריה, ובתוכה עתידה להבנות קריית חב"ד.. בנוסף יוצא לאור ידיעון קהילתי לאנ"ש בשם חב"ד בפתח, בעריכתו של הרב מרדכי גורליק מנהל הפעילות. בנוסף מתקיים רשת שיעורים ענקית לגברים ונשים. בעיר פועלת רשת מוסדות חב"ד, תלמוד תורה לבנים "צמח צדק" בניהולו של הרב מאיר בוסטומסקי בו לומדים כ-170 תלמידים. בית ספר חב"ד בנות בניהולה של הגב' נחמה-דינה דייטש בו לומדות כ-120 תלמידות. בח"י אדר תש"ע, ערכה עיריית פתח תקוה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב יואב למברג זכה ב"פרס לספרות תורנית".
מוסדות וארגונים חב"ד בעיר
- גנים
- ת"ת בנים "צמח צדק"
- בי"ס בנות "אור חיה"
- בית כנסת "צמח צדק" - במרכז העיר
- בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים
- מרכז 'נשמה' – המפעיל הרצאות, שיעורים ומפגשי-יהדות לגברים ונשים, להכרת היהדות למתחילים ולהעשרה של סודות פנימיות התורה גם לתלמידי-חכמים.
- מקוה - בשיטת חב"ד
- נשי ובנות חב"ד
- שפרה ופועה
- צבאות ה'
שלוחי הרבי בעיר
- הרב אשר דייטש - שליח ראשי
- הרב אליעזר הכהן ויספיש - מנהל מרכז החסד
- הרב שלמה יהודה הלוי סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי-עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
- הרב מרדכי גורליק - מנהל פעילות
- גיל יאיר - מנכ"ל
חסידים שהתגוררו בעבר בעיר
- ר' חיים צבי ליפסקר - רשם ניגונים שנשתמרו בזכותו, ניגון אשרנו, ניגון רע"ג, רע"ד ועוד.
- ר' ברוך פריז
- ר' אברהם פריז
- ר' בנימין רבינוביץ
- מנחם זיגלבוים
- שניאור זלמן רודרמן