רבי יוחנן הסנדלר
התנא האלוקי רבי יוחנן הסנדלר, תנא בן הדור הרביעי, יליד אלכסנדריה שבמצרים[1].
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים[2], ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות[3], אך ייתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. על פי תורת החסידות[4] הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבאות, והוא כינוי המלאך סנדלפון.
היה תלמידו של רבי עקיבא[5], והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה[6]. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות[7].
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל רבי יהודה בן בתירא (השני) בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה[8].
לפי מסורת המובאת בספר סדר הדורות, רש"י היה מצאצאיו. כמו כן ידוע שלהוריו של המגיד ממעזריטש היה כתב יחוס עד רבי יוחנן הסנדלר, כתב יחוס שאבד בשריפה, ושלאחריה הבטיח המגיד לאימו שממנו תתחיל שלשלת הקודש.
אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסייה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים
— אבות פרק ד, יד.
.