תהילים י"ז
תהילים י"ז
תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי |
---|
א: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה. |
תהלים י"ז הוא המזמור השבעה-עשר בספר תהלים, הפותח במילים: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השבעה-עשר ביום ההולדת ה-16, ועד ליום ההולדת ה-17.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב: "אל ידבר אדם גבוה לפני הקב"ה שינסנו באיזה דבר עבירה[1] או על שאר דברים, ואם אדם חטא - יראה לתקן עצמו וישיב רבים מעוון".
במזמור זה מתפלל דוד שה' ישמע את התפילה שלו הנאמרת בכוונת הלב ויושיע אותו מהמתקוממים עליו, ויזכה לחזות באור פניו יתברך לעתיד לבוא, בתחיית המתים.
פסוק ב' במזמור זה נכלל בתפילות הימים הנוראים, ופסוק ח' נכלל בנוסח קריאת שמע על המיטה.
ביאורי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מלפניך משפטי יצא - הפסוק מדייק שהמשפט הוא מלפניו יתברך דווקא, ודווקא 'עיניך' תחזינה מישרים, היות ודוד בתפילתו היה בטוח בזכות וביושר ליבו, ולכן ביקש שהמשפט יהיה מלפני הקב"ה דווקא, כיון ש'מלך במשפט יעמיד בארץ', שמידת המלכות היא במזיגה המדוייקת בין ימין ושמאל, לא לנטות אלא לשפוט בדיוק כפי המידה, וכיון שהיה בטוח ביושר ליבו, ביקש שהמשפט יהיה מלפני הקב"ה, וזהו גם הדיוק בעיניך תחזינה מישרים, 2 העיניים שהם השורש לכל ההתחלקות של ההטיה לימין ולשמאל, לראות בעין טובה את בנו או חברו וכיו"ב, ובעין רעה את מי ששונא וכדומה, גם הם יהיו בהתכללות ו'תחזינה מישרים', בדיוק כפי היושר והמיצוע[2], וכך גם אצל שאר האדם, הבקשה היא שהמשפט יהיה מבחינת הפנימיות של הקב"ה דווקא, שרואה את היושר הפנימי של האדם שרוצה תמיד לדבוק באלוקות, ולא את החיצוניות שלפעמים חוטא ומתלכלך[3].
- לפעולות אדם בדבר שפתיך - כאשר אדם מתחיל להתפלל, 'בדבר שפתיך', נופלות לו מחשבות משאר ענינינו ופעולותיו ("לפעולות אדם"), והמטרה היא כדי שיעלה אותם ויברר אותם על ידי זה שיתאמץ להתפלל, "אני שמרתי ארחות פריץ", אותם הדברים שנפרצו ונפלו[4].
- תמוך אשורי במעגלותיך - אשורי הוא גם מלשון הליכה וגם מלשון תענוג, והרמז בזה הוא שכאשר אדם פועל בעצמו לחבר את בחינת התענוג עם בחינת הרגל, כלומר לקבל עול מלכות שמים מתוך תענוג, הוא יכול להמשיך זאת אפילו בכח הנמוך ביותר, שתענוג האדון נעשה התענוג שלו, ושיהיה באופן של 'בל נמוטו', בלי שינוי והפסק[5].
- אני בצדק אחזה פניך - חז"ל לומדים מפסוק זה את החיוב לתת צדקה לפני התפילה, כי הגילוי אלוקות שבתפילה הוא בחינת חסד עליון, וכדי שאדם יזכה שישפיעו זאת עליו, הדבר תלוי באתערותא דלתתא, שינהג בעצמו באותה מידה וישפיע חסד וצדקה לאחרים, ואזי יעורר למעלה מידה כנגד מידה שיזכה שיושפע לו[6].
- וצפונך תמלא בטנם - 'וצפונך' נדרש מלשון ראיה וצפיה, שאדם לא שומר את עיניו וצופה בראיות אסורות, הוא נותן כח בקליפה ש'מתעברת' ו'מתמלאת' מראיה זו ("תמלא בטנם"), ואזי גם שאר מה שמוליד, מושפע מכח הקליפה ("הניחו יתרם לעולליהם"), אלא כאשר רואה ראיה אסורה, צריך הוא להתבונן שהיופי אינו מצד עצמה, שהרי אם היתה מתה לא היה בזה כל יופי, ואם כן כל היופי הוא מהכח האלוקי המלובש בראיה זו, ואם כן עדיף לו להתדבק בשורש האלוקי, וכן בשאר ענינים גשמיים[7].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
- ציהל אור - פרק י"ז, באתר ספריית ליובאוויטש
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ כידוע דרשת חז"ל על הפסוק 'בחנני ה' ונסני צרפה כליותי וליבי' שדוד ביקש שהקב"ה יעמיד אותו בנסיון ובעקבות זה בא עליו מעשה בת שבע, ועל זה דוד מבקש במזמור שלנו כמו שרש"י מפרש בפסוק ג' על המילים 'בחנת ליבי': "ידעתי כי יש עבירה בידי . . אשר כבר בחנת ליבי . . פקדת לילה . . לעת הערב, בעוון בית שמש. שנאמר 'ויהי לעת ערב ויקם דוד וגו'".
- ↑ בד קודש אדמו"ר האמצעי פרק ז'.
- ↑ ד"ה פדה בשלום תשכ"א.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד קפט.
- ↑ שיחת ב' דחג השבועות תשכ"ט.
- ↑ תניא אגרת הקודש פרק ח'. ד"ה פדה בשלום תשי"ט. שיחת יום שמחת תורה תשי"ז.
- ↑ אור תורה, רמזי תהילים על הפסוק.