ירחמיאל גרשון אדלשטיין
| ירחמיאל גרשון אדלשטיין | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב גרשון אדלשטיין | |
| לידה | ב' באייר תרפ"ג |
| ברית המועצות | |
| פטירה | י' בסיוון תשפ"ג |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | מנהיג הציבור הליטאי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת פוניבז' |
| רבותיו | זלמן לייב אסטולין, מרדכי אליהו שניאור, משה אקסלרוד |
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' אייר תרפ"ג - י' סיון תשפ"ג) היה מראשי ישיבת פוניבז' הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חיים
נולד בב' אייר תרפ"ג לאביו הרב צבי יהודה בברית המועצות, ולמד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.
כשאמו חלתה בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור . כאשר עלה לארץ ישראל עם אחיו הרב יעקב אדלשטיין, המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה בכפר חב"ד וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב משה אקסלרוד רב העיירה ז'לובין וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר רמת גן. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד. אח חמיו הוא - הרב אהרן יעקב דיסקין - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב חיים שלמה דיסקין, שליח הרבי ורב העיר קריית אתא. אחות חמיו גיסא, אשת הרב ישעיהו מאטלין - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב שמשון חריטונוב. אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב נפתלי גלוסקין - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'.
בחודש אייר תש"ס החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי.
עם פטירתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי דגל התורה.
החל מפטירתו של הרב חיים קנייבסקי בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.
קשריו עם חב"ד
למרות עבודתו בישיבת פונוביז' - בראשות מי שעמד בצד השני של המיתרס נגד ליובאוויטש - הרב אדלשטיין לא השתתף בהתקפות נגד ליובאוויטש ומצד שני גם לא נטל חלק באירועים חב"דיים רישמיים.
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב זלמן לייב אסטולין, בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות הלקוטי שיחות. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו [1].
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת תש"ע עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד[2], עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי נבואה בימינו ועל גדר הנביא שחל ברבי (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב משה יהודה לייב לנדא הגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו בתמוז תשע"ח[3], עם הרב שלום מרדכי רובשקין בחודש אלול תשע"ח לאחר צאתו לחירות ממאסרו[4], עם הרב אליעזר ברוד בחודש שבט תשפ"ב לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות[5], עם הרב עזרא שוחט בחול המועד פסח תשפ"ב שקיבלו בביתו ודברו בלימוד[6], עם הרב מרדכי שמואל אשכנזי שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' יוסף יצחק אהרונוב והרב מרדכי גולדשמיד[7], ועוד רבים.
כמו כן בחודש אדר תשע"ט קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל הבר מצווה. בחודש אלול תשפ"א קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מכפר חב"ד, לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה מאמר חסידות, כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית[8].
בחודש שבט תשע"א השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב ישעיהו וובר, כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה[9].
בחודש תשרי תשע"ח במעמד הקפות שניות של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב ברוך דוב פוברסקי והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון ד' בבות ואת הניגון צמאה לך נפשי שלימד הרבי[10].
לאחר פטירת הרב משה יהודה לייב לנדא העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרב העיר בני ברק כשלצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט[11].
קישורים חיצוניים
| הקודם: חיים קנייבסקי |
מנהיג הציבור הליטאי ט"ו אדר שני תשפ"ב - י' סיון תשפ"ג |
הבא: |
הערות שוליים
- ↑ מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי? באתר
- ↑ ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו"רים באתר
- ↑ תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם באתר
- ↑ ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות באתר
- ↑ הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק באתר
- ↑ ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק באתר
- ↑ וידאו מהמעמד באתר
- ↑ כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די באתר
- ↑ חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך באתר
- ↑ במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז' באתר
- ↑ תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק באתר