דוד אוקינוב
הרב דוד אוקינוב (מכונה דוד רומנייר), עמד ללא חת מול הק. ג. ב ברוסיה הסובייטית ושרד את השואה, נרצח בקראון הייטס, בדרכו לבית הכנסת. הרבי אמר מאמר מיוחד לזכרו. והתבטא בתוך השבעה כי: "היותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאנו".
קורות חייו
הרב דוד אוקינוב נולד בעיירה האוקראינית מירגרוד, בחודש תמוז תער"ב. הוא היה הילד הרביעי להוריו הרב אפרים ומרת אסתר אוקינוב.
בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר ראמען הסמוכה להאדיטש, שם התגורר החסיד הרב יחזקאל גרינפרס, ששיכנע את ר' דוד לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים. הוריו של ר' דוד לא הסכימו, אך ר' דוד שבת רעב עד שהוריו הסכימו לשולחו לישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, בהנהלת הרב ישראל נח בליניצקי.
לאחר חג הפסח תרפ"ח עבר ללמוד דבישיבת תומכי תמימים נעוול אצל הרב יהודה הבר. לאחר מספר שבועות נצער על ידי הק.ג.ב., אך שוחרר לאחר כיום.
בתחילת שנת תרפ"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים חרקוב אצל הרב יהושע קארף, שם היה מקורב להחסיד ר' איצ'ה דער מתמיד.
לאחר מספר שנים עבר למוסקבה שם התגורר בדירת חדר, והי' מקורב לחסידים רבים, כר' שניאור זלמן בוטמן ור' שמואל לובשאצקי.
בטשקנט ובארץ הקודש
בשנת תש"א, בימי מלחמת העולם השניה, גוייס לצבא הסוביייטי. שם נפצע, בסיום המלחמה נישא ועבר להתגורר בטשקנט, שם היה מקורב לר' שלמה חיים קסלמן, אלא שעקב רדיפות הק.ג.ב. נמלט לקרסנאלוטש.
במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מרוסיה אלא שנכשל פעם-אחר-פעם, בשנת תשכ"ה בירכו הרבי שיגיע לארץ הקודש, ובשנת תשכ"ו הגיע לארץ הקודש והתיישב בשיכון חב"ד לוד.
בחודש תשרי תשכ"ז נסע ר' דוד עם בניו לקראון הייטס, שם נכנס ליחידות אצל הרבי. בהזדמנות זו הורה לו הרבי להישאר בארצות הברית כשד"ר עבור עזרת אחים.
לאחר חג הפסח תשכ"ח חזר לארץ הקודש.
בחזרה לארצות הברית, והרצח
בשנת תשל"ו נסע לרבי, והרבי הורה לו להיוותר בקראון הייטס עד אשר ימצא שידוך לביתו האחרונה מרת איטה.
בין השנים תשל"ז - תש"מ לימד ר' דוד בישיבת אחי תמימים קראון הייטס.
בחודש תשרי תש"מ נשתדכה בתו איטא עם ר' יוסף יצחק אלטיין, אלא שר' דוד לא הספיק לחזור לארץ.
ביום חמישי ד' בחשוון תש"מ נרצח על ידי גוי מקומי בדרכו לבית הכנסת.
התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"
הרצח עורר סערה ובהתועדות ז' מר חשוון תש"מ אמר הרבי את מאמר "וירח ה' את ריח הניחוח", ובו דיבר אודות הרצח. במהלך המאמר והשיחה שלאחריו נחנק קולו הק' בבכי נורא:
"לאחרי אריכות הגלות והגזירות והשמדות ר"ל איך יתכן שכל זה אינו מספיק ונמצאים עדיין בגלות ובחושך כפול ומכופל, ועד שמזמן לזמן ישנם מאורעות כאלה שאין עליהם שום ביאור והסבר כלל, מכל צד ופינה... יש עדיין חושך הגלות, ועד לחושך כפול ומכופל ועד למאורעות כו' בשלוחי מצוה וכו'".
בגמרא דנים בהגדרתם 'שלוחי מצוה', במסכת פסחים דף ח', ושם מדובר על מי שבודק את החמץ, עולה לרגל וכדומה, דהיינו שעסוק במצוה, ור' דוד היה בדרכו לבית הכנסת, והכוונה היא שלמרות כל הגלות וכל הניסיונות, כעת מגיע ניסיון נוסף, שיהודי שהיה בגדר של שליח מצוה, נרצח...
בנוגע למאורע המבהיל, צריך לקשרו עם ענין של תורה, שיהיה "מושיבין ישיבה על קברו" לייסד מוסד של תורה, בפרט עבור אלו שהגיעו מהמדינה ההיא..
ובוודאי שהתוועדות זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית הנשמה וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי - הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר".
קבוצה מאנ"ש ובני המשפחה התאספו למחרת והקימו מוסד חינוך ליוצאי רוסיה, כהוראת הרבי, בשיתוף ארגון פר"י, בית רבקה ותומכי תמימים אושען פארקווי. הרבי בחר למוסד זה את שמו - אהל דוד. מוסד זה פועל עד היום.
קישורים חיצוניים
- סקירה על תולדות חייו מתוך שבועון בית משיח גליון 702
- למאמר ולהקלטה
- תולדות חייו בתשורה שיצא לאור על ידי משפחתו