חב"דפדיה:היום יום/סיון

סיון
א' סיון	מה לעומר, ראש חודש. עד י"ב בחדש - ועד בכלל - אין אומרים תחנון זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקריה מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.	עריכה - תבנית - שיחה
ב' סיון	מו לעומר. "אנא בכח" - דקבלת שבת - אומרים בלחש. "ופרוש עלינו" כו' - בקבלת שבת - בעמידה. בשנת תקפ"ט חל שבת פרשת במדבר ה' בסיון. קודם הדלקת נרות של שבת אמר הצמח צדק מאמר "שאו את ראש גו' אבותם". פירוש "שאו" כפירוש הראב"ע מענין כי תשא את ראש. וביאור הענין שעל ידי עבודת הארת הנשמה שבגוף, נעשה עליה בראש ועצם הנשמה כמו שהיא למעלה והסביר כמה פסוקים ומאמרי זהר ומדרש. בשבת בצהרים אמר רבינו הדרוש "וארשתיך לי לעולם" וביאורו שנדפסו בלקוטי תורה. ביום א' דחג השבועות אמר רבינו את הדרוש "וספרתם לכם" וביאורו - שנדפסו בלקוטי תורה. ביום השני דחג השבועות בסעודת יום טוב אמר רבינו את הדרוש "והחכמה מאין תמצא", והוא ביאור השני בענין תספרו חמשים יום הנדפס בלקוטי תורה.	עריכה - תבנית - שיחה
ג' סיון	מז לעומר. כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אבי אדמו"ר נוחה מזה. המעיין בשיטת תוד"ה תורה (שבת פט. א) יבין, שחג השבועות הוא זמן עת רצון למעלה, והשם יתברך מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בראש השנה ויום הקדוש דצום יום הכיפורים.	עריכה - תבנית - שיחה
ד' סיון	מח לעומר חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכפורים. ליום הקודם ליום הבא	עריכה - תבנית - שיחה
ה' סיון	ערב חג השבועות, מט לעומר. ערב חג השבועות תקנ"ז אמר רבינו הזקן תורה: "וקדשתם היום ומחר גו'". "וקדשתם היום ומחר" - זהו מלמעלה, אבל "וכבסו שמלותם" דאס דארף מען אליין. דאס איז געווען די גאנצע תורה. דער צמח צדק האט מבאר געווען: וקדשתם איז געזאגט געווארען צו משה'ן, און אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, וואס זיי קענען הייליג מאכען דעם היינט און דעם מארגען, אבער מ'דארף דערצו וכבסו שמלותם - לבושי מחשבה דבור ומעשה, וואס דאס דארף מען אליין. תרגום מאידיש: ערב חג השבועות תקנ"ז אמר רבינו הזקן תורה: "וקדשתם היום ומחר גו'". "וקדשתם היום ומחר" - זהו מלמעלה, אבל "וכבסו שמלותם" זה צריך לבד. זה היה כל התורה. הצמח צדק ביאר: "וקדשתם" נאמר למשה, ו"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", שהם יכולים לקדש את היום ואת המחר, אבל בשביל זה צריך "וכבסו שמלותם" - לבושי מחשבה דבור ומעשה, שזה צריך לעשות לבד. ליום הקודם ליום הבא	עריכה - תבנית - שיחה
ו' סיון	א' דחג השבועות. בשעת קריאת עשרת הדברות עומדים ופניהם אל הספר תורה, אין אומרים אקדמות. הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א דחג השבועות תק"כ ומנוחתו כבוד במז'יבוז'. אדמו"ר הזקן אמר על זה - יום ד' כ' בכסלו תקנ"ט בפטרבורג - ביום הרביעי נטלו המאורות. ליום הקודם ליום הבא	עריכה - תבנית - שיחה
ז' סיון	ב' דחג השבועות. נשיאת כפים: כשאומרים תיבת "יברכך" - המתברך ראשו באמצע. "ה'" - מיסב ראשו לימינו, שהיא שמאל המברך. "וישמרך" - באמצע. "יאר" - לשמאלו שהיא ימין המברך וכו'. "שלום" - ראשו באמצע. אמירת "רבונו של עולם" - בשעה שהכהנים מנגנים דוקא, אבל כשאומרים התיבות צריך לשמוע. כשמנגנים ל"וישם" אומרים רבונו של עולם . . הצדיק. כשמנגנים לתיבת "לך" ואם . . אלישע. ל"שלום" וכשם . . לטובה. כשאומרים "שלום" - אומרים "ותשמרני ותחנני ותרצני". אדיר במרום אומרים אחר ענית אמן כשעדיין הטלית על פניו. ליום הקודם ליום הבא	עריכה - תבנית - שיחה
ח' סיון	אסרו חג השבועות דער עולם הזה הגשמי איז א געמיש פון גינוניא של הקב"ה (א צוזאמענקונפט וואו השי"ת כביכול קומט זיך צוזאמען מיט דעם אדם בחיר הנבראים) און גנת אגוז (בגימטריא חטא). און השי"ת גיט א בחירה חפשית צום מענשען, אז דער מענש קען זיך אליין אויסקלייבן א וועג אין לעבען. תרגום מאידיש: עולם הזה גשמי הוא עירבוב של גינוניא של הקדוש ברוך הוא (מפגש בו השם יתברך כביכול בא יחד עם האדם בחיר הנבראים) וגנת אגוז (בגימטריה 'חטא'). והשם יתברך נותן בחירה חופשית לאדם, שהאדם יכול לבחור לעצמו דרך בחיים. ליום הקודם ליום הבא	עריכה - תבנית - שיחה
ט' סיון	די וועלט דארף האבען טהרת האויר. טהרת האויר איז נאר דורך אותיות התורה. די אותיות שבתורה זיינען א שמירה כללית און א שמירה פרטית. חלוקת השתא סדרי משנה (בעל-פה) איז א "ובלכתך בדרך"'דיקער. די משנה וואס מען וועט חזר'ן וואו מען וועט זיין, אין וואס פאר א פלאץ מען וועט זיין, וועט מען באלייכטען די פארבינדונג פון ישראל מיט קוב"ה. משנה איז אותיות נשמה. עס איז זייער שווער צו געפינען די ווערטער אויסצודריקען דעם גרעסטען תועלת בעזה"י אין דער שמירה כללית און דער שמירה פרטית, וואס דער כסדר'דיגער חזר'ן משניות וועט בעזה"י בריינגען. און עס פעלען אויס די ווערטער צו באשרייבען דעם גרויסען נחת רוח, וואס מען וועט פארשאפען דעם בורא עולם ברוך הוא. תרגום מאידיש: העולם זקוק לטהרת האויר. טהרת האויר היא רק על ידי אותיות התורה. האותיות שבתורה הינם שמירה כללית ושמירה פרטית. חלוקת הששה סדרי משנה (בעל פה) היא "ובלכתך בדרך". המשנה שיחזרו היכן שימצאו, ובכל מקום שרק ימצאו, תאיר את הקשר של ישראל עם קודשא בריך הוא. משנה היא אותיות נשמה. קשה מאוד למצוא את המילים לבטא את התועלת הגדולה בעזרת השם יתברך בשמירה הכללית ובשמירה הפרטית, שתביא בעזה"י חזרת משניות כסדר. וחסרות המילים בשביל לכתוב את גדול הנחת רוח, שיגרם לבורא העולם ברוך הוא.	עריכה - תבנית - שיחה
י' סיון	רבינו הזקן ענה לאחד בהכנסו ליחידות: ..בני ישראל ווערען אנגערופען נרות. א נר איז כלול פון כלי פתילה שמן ואש. מען מוז אבער אנצינדען דעם אש און דעמאלט איז דאס מאיר. בא דיר אז א גוטער נר, אבער עס פעלט דיר דער אנצינדער. דורך הכאה בכח אין דעם אבן של נפש הבהמית, געהט ארויס א ניצוץ אש, וועלכער צינדט אן דעם אש אלקי. תרגום מאידיש: רבינו הזקן ענה לאחד בהכנסו ליחידות: ..בני ישראל נקראים נרות. נר כלול מכלי פתילה שמן ואש. מוכרחים אבל להדליק האש ואזי זה מאיר. אצלך הנר טוב, אבל חסרה ההדלקה. על ידי ההכאה בכח באבן הנפש הבהמית, יוצא ניצוץ אש, המדליק את האש האלקי.	עריכה - תבנית - שיחה
י"א סיון	משיחות אבי אדמו"ר: אין דער עבודה פון עבודת ה' ע"ד החסידות, זיינען פאראן אלע מדריגות . . די דרגא פון מת באדארף קיין סך הסבר ניט האבען. עס איז אבער אויך פאראן - ת"ל - תחית המתים אין עבודה רוחנית. א מת איז קאלט עס איז ניטא אזא קאלטע זאך ווי שכל הטבעי און שכל אנושי, און ווען דער שכל הטבעי פארשטעהט א השגה אלקית און די מדות שבשכל ווערען נתפעל און גערירט פון דעם געשמאק שכלי, איז דאס דער אמת'ער תחית המתים. תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: בעבודה של עבודת השם על דרך החסידות, קיימים כל המדרגות . . הדרגא של מת לא צריך הרבה הסבר. אבל ישנו גם - תודה לא-ל - תחיית המתים בעבודה רוחנית. מת הוא קר, אין דבר קר כמו שכל הטבעי ושכל אנושי, וכשהשכל הטבעי מבין השגה אלוקית והמידות שבשכל מתפעלים וניזוזים מהתענוג השכלי, זהו תחיית המתים האמיתי.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ב סיון	בברכת "שהכל נהיה בדברו": נהיה היו"ד בקמץ ולא בסגול. אבי אדמו"ר כותב באחד ממכתביו: אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ג סיון	הצמח צדק חיבר כמה נגונים, למודו היה בקול ונגון, ולפעמים היה מפסיק באמצע למודו, או כתיבתו דא"ח או שו"ת, ומנגן איזה ניגון. אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר, אשר מקול ניגונו של הצמח צדק היה יודע במה הוא עסוק באותה שעה.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ד סיון	בלבישת טלית קטן בבוקר בידים נקיות ובמקום שמותר לברך, מברכים "על מצות ציצית" - כיון שאין בטלית קטן שיעור עיטוף. אם אסור לברך, אזי קודם התפלה - אם אינו לובש טלית גדול - ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז.	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו סיון	בתחילה היה רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקוטי תורה, אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך.	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז סיון	כבר החליטו הראשונים כמלאכים זי"ע, אשר רפואת הנפש היא כרפואת הגוף. לכל לראש צריך לסמן מקום החולי: אם הוא מצד שחומר גופו עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו, שיש לה נטיות לענינים רעים כמו גאוה, שקר וכדומה, או שמקור החולי הוא בהרגילות, שמפני רוע החינוך או רוע הסביבה בא לרגילות רעות. עד אשר לא יתבררו פרטי מקום החולי וסיבת אחיזת המחלה אי אפשר להתחיל ברפואתו, כי אם לסדר אופן הנהגה ישרה בכל הדברים במה שיעשה ובמה שימנע את עצמו מהם: בועשה טוב בקיום המצות קביעות עתים לתורה קנין מדות טובות, ובסור מרע. אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ז סיון	ניט הנאה האבען פון עולם הזה אין פולען זין, הוא רק הכנה טובה לעבודה. ענין העבודה הוא לעשות הגשמי כלי לאלקות. תרגום מאידיש: לא להנות מעולם הזה במלוא המובן, הוא רק הכנה טובה לעבודה. ענין העבודה הוא לעשות הגשמי כלי לאלקות.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ח סיון	בזמן הזה בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעוררו לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו בעזה"י, לגאולה שלימה.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ט סיון	בחדש מרחשון תרי"ג קבע הצמח צדק, מלבד השיעורים האחרים, שיעור למוד עם אבי אדוני זקני מורי ורבי בכל יום שתי שעות ומחצה - בחורף מתחיל משעה העשירית לילה ובקיץ משעה הרביעית לפנות בוקר. שתי שנים היה הלמוד: קבלה עם ביאורי חסידות. אחר זמן זה - עד אלול תרט"ז, שאז נפסק השיעור, למדו ספרי מחקר: הרס"ג מורה נבוכים עיקרים כוזרי ועוד על פי תורת החסידות.	עריכה - תבנית - שיחה
כ' סיון	מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: דער שכל און מדות געבוי פון א חסיד, איז לפי ערך זיין ערשטע יחידות בא זיין רבי'ן. די ערשטע יחידות איז לפי ערך מהות עצמו פון א חסיד, לפי אופן מהות עצמו אזא סדר עבודה גיט איהם דער רבי. תרגום מאידיש: מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"א סיון	רבינו בספר של בינונים פרק ג' אומר, כי ג' מוחין חב"ד וז' מדות הם השתלשלות מעשר ספירות העליונות, דכל זה הוא בנפש רוח ונשמה שהם המתלבשים בגוף האדם, אמנם ענין המסירת נפש על אלקות, וואס א איד ניט ער וויל און ניט ער קאן זיין ח"ו א נפרד מאלקות, זהו מעצמות אין סוף ברוך הוא, שלמעלה מענין הספירות דראשיתם היא ספירת החכמה. תרגום האידיש: שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות חס ושלום נפרד מאלקות, זהו מעצמות אין סוף ברוך הוא, שלמעלה מענין הספירות דראשיתם היא ספירת החכמה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב סיון	לאמירת "והביאנו לשלום" כו' מחברים תחלה ב' הציציות דלפניו, אחר כך מצרפים ציצית כנף השמאלי דלאחוריו, אחר זה ציצית דכנף הימין ואוחזים אותם בין קמיצה לזרת דיד שמאל. נושקים הציציות שש פעמים היינו באמירת תיבות: ציצית, ציצית, לציצית, אמת, קימת, לעד.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג סיון	מענה אבי אדוני זקני מורי ורבי לאבי אדמו"ר ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבולותיו. ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות. בכל אחד ואחד הנפש הבהמית שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נפש הבהמית למנוע מעבודת התפלה וכדומה. ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהיה לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נפש הבהמית. וסיים אבי אדמו"ר נשמתו עדן: עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נה"ב, ווער רעדט נאך א חסידישער נה"ב (= שיכולה להיות נפש בהמית דתית, ומי מדבר על נפש בהמית חסידית).	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד סיון	השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים . . ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה סיון	דאגה בלב איש ישחנה ואמרו רז"ל שני פירושים: יסיחנה מדעתו, ישיחנה לאחרים. ופירש הצמח צדק: לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו סיון	"וירדו חיים שאולה" - שגם בשאול חושבים שהם חיים. הברכה בוירדו חיים שאולה, כמו בני קרח לא מתו, מקום נתבצר להם ועשו תשובה, כי תשובה מועלת רק כל עוד שהוא חי, וזוהי הברכה, שגם בשאול יהיו חיים ויוכלו לעשות תשובה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז סיון	כתיב "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה". האדם עליו רק לעשות כלי לפרנסתו, ולהשתדל בכל כחו אשר הכלי יהיה טהור מכל סיג ופסולת דאונאה כו', היינו שיהיה הכל על פי דיני התורה, אשר אז הוא כלי ראוי לברכה העליונה בשנים: פרנסה בריוח, ואשר הפרנסה תלך למקום הראוי.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח סיון	הצמח צדק בספרו לבנו אבי אדוני זקני מורי ורבי מאורע מחייו, סיים: מיט דעם וואס מען העלפט א אידען אין פרנסה, אפילו פארדינען זיבעציג קאפיקעס (מטבע קטנה ברוסיא) אין א קעלבעל, איז אלע שערי היכלות העליונים זיינען פאר איהם אפען. כעבור כמה שנים סיפר אבי אדוני זקני מורי ורבי כל הנזכר לעיל לאבי אדמו"ר והוסיף: מ'באדארף אפילו וויסען די וועג צו די היכלות העליונים, נאר דאס מאכט ניט אויס, עס דארף זיין דער עיקר, העלפין בלבב שלם מיט א געפיל, האבען א געשמאק אין א אידען טאן א טובה. תרגום מאידיש: הצמח צדק בספרו לבנו אבי אדוני זקני מורי ורבי מאורע מחייו, סיים: בזה שעוזרים ליהודי בפרנסה, אפילו בלהרוויח שבעים קופיקות (מטבע קטנה ברוסיא) במסחר עגלים, אזי כל שערי היכלות העליונים פתוחים לפניו. כעבור כמה שנים סיפר אבי אדוני זקני מורי ורבי כל הנזכר לעיל לאבי אדמו"ר והוסיף: צריכים אפילו לדעת את הדרך להיכלות העליונים, אך אין זה משנה, צריך להיות העיקר, לעזור בלבב שלם עם רגש, שיהיה תענוג לעשות טובה ליהודי.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט סיון	עבודת האדם על פי תורת החסידות, להרגיל את עצמו לראות ענין השגחה פרטית, איך כי בטובו יתברך מחדש את העולם והנבראים בכל רגע בהשגחתו הפרטית, אשר זה ואך זה - הוא מציאות הנבראים, חיותם וקיומם.	עריכה - תבנית - שיחה
ל' סיון	ראש חודש. העברת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום - פסוק פסוק. וקורים גם ההפטרה, או שתי ההפטרות אם הוא שבת ראש חודש, או פרשיות מחוברות וכיוצא בזה. מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות זיינען הפכים בעצם מהותם. דאס וואס עס איז א מעלה אין גשמיות, איז א חסרון אין רוחניות. אין גשמיות איז א שמח בחלקו דער גרעסטער בעל מעלה. און דורך עבודה וועט אזא איינער צוקומען צו די העכסטע מדריגות. אין רוחניות אבער איז א שמח בחלקו דער גרעסטער חסרון, און ער ווערט, ר"ל, א יורד ונופל. תרגום מאידיש: מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות הם הפכים בעצם מהותם. מה שמעלה בגשמיות, הוא חסרון ברוחניות. בגשמיות, השמח בחלקו הוא הבעל מעלה הגדול ביותר. ועל ידי עבודה יגיע אחד כזה למדרגות הגבוהות ביותר. ברוחניות אבל השמח בחלקו החסרון הגדול ביותר, והוא, רחמנא ליצלן, יורד ונופל.	עריכה - תבנית - שיחה