מידות שבשכל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המידות שבשכל הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם – הוא השכל המהווה אותם.

מידות אלו הן בהתגלות והארה וחוזק יותר מאשר המידות שבלב, ובהתאם נקראים "אתוון רברבין"[1]. לדוגמא: התעוררות המידות, בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. מנגד, התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. אם כן, בשכל טמונה הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו.

המידות השכליות מהוות למעשה את ז"ת דאימא, שהוא הכתר לז"א – ושורשן הוא מכתר דאריך אנפין (דהיינו, רצון עליון) והוא כענין קול הפשוט שעדיין לא ניתן בו כל חילוקי אותיות, וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף אותיות זה לצירוף אותיות אחא, שהרי הקול הפשוט ביותר הוא האות א המהווה את השורש לכל שאר האותיות.

על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת הכתר הכללי דהיינו רצון פשוט המהפך את אותה סברא עצמה לדון בה לחסד או לדין, כדוגמת מאמר ה' בדור המבול רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה הייתה הסיבה להבאת המבול.

מקום זה, המידות שבשכל, הוא המקום בו נתהוה שבירת הכלים[2].

בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל[3].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים