פתח תקווה
פתח-תקווה, המכונה "אם המושבות", היא עיר במחוז המרכז והשישית באוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמושבה בשנת תרל"ח.
זמן כניסת השבת הרשמי בעיר פתח תקוה, חל ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, על פי מנהג ירושלים שלא כשאר ערי מרכז הארץ.
הסטוריה
ביקור הרבי הריי"צ:
בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורו הראשון בארץ ישראל.
בין השאר, ביקר בקהילה היהודית בחברון, בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא אף זכה בזכות מיוחדת להיכנס למערת המכפלה.
במסגרת ביקורו בארה"ק ביקר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בירושלים, עפולה, טבריה, צפת, מירון, חברון, תל אביב, בני ברק ופתח תקוה.
בט"ז מנחם אב תרפ"ט נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.
הרב חנזין
בשנת תשי"ב הגיע להתגורר בעיר פתח תקוה הרב דוד חנזין, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים . הרבי מלך המשיח עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.
בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.
מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקוה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות. במשך כל השנים היה רב קהילת חב"ד בעיר וחבר בית דין רבני חב"דבארץ הקודש. בחודש תשרי שנת תשי"ט נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר הוא חזר ארצה והתוועד עם חסידים בירושלים, פתח תקוה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש, ולימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר. בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב יעקב משה חנזין ע"ה, את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.
בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.
ביום שישי י"ט תמוז נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92.
בשנת תשס"ח החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו.
מייסד בית חב"ד
בית חב"ד נוסד ע"י איש רב פעלים, הרב בנימין רבינוביץ, בשנת תשמ"א (1981).
קהילת חב"ד כיום
כיום יוצא ידיעון קהילתי לאנ"ש בשם חב"ד בפתח, בעריכתו של הרב מרדכי גורליק מנהל הפעילות. בנוסף מתקיים רשת שיעורים ענקית לגברים ונשים. בעיר פועלת רשת מוסדות של חב"ד, ת"ת לבנים "צמח צדק בניהולו של הרב מאיר בוסטומסקי בהם לומדים 170 תלמידים. בבי"ס חב"ד בנות בניהולה של המהנלת הגב' נחמה-דינה דייטש לומדות 120 תלמידיות. בח"י אדר תש"ע, ערכה עיריית פתח תקוה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב יואב למברג זכה ב"פרס לספרות תורנית".
מוסדות וארגונים חב"ד בעיר
- גנים
- ת"ת בנים "צמח צדק"
- בי"ס בנות "אור חיה"
- בית כנסת "צמח צדק" - במרכז העיר
- בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים
- מרכז 'נשמה' – המפעיל הרצאות, שיעורים ומפגשי-יהדות לגברים ונשים, להכרת היהדות למתחילים ולהעשרה של סודות פנימיות התורה גם לתלמידי-חכמים.
- מקוה - בשיטת חב"ד
- נשי ובנות חב"ד
- שפרה ופועה
- צבאות ה'
שלוחי הרבי בעיר
- הרב אשר דייטש - שליח הראשי
- הרב אליעזר הכהן ויספיש - מרכז החסד
- הרב שלמה יהודה הלוי סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי-עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים
- הרב מרדכי גורליק - מנהל פעילות
- גיל יאיר - מנכ"ל
חסידים שהתגוררו בעבר בעיר
- ר' חיים צבי ליפסקר - רשם ניגונים שנשתמרו בזכותו, ניגון אשרנו, ניגון רע"ג, רע"ד ועוד.
- ר' ברוך פריז
- ר' אברהם פריז
- ר' בנימין רבינוביץ
- מנחם זיגלבוים
- שניאור זלמן רודרמן