נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא (ידוע גם בשם ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא) הינו ניגון בשפה הרוסית שעוסק ברעיון כי אין עוד מלבדו - מלבד הבורא.

הניגון שמקורו בשיר עממי רוסי, הובא ושופץ על ידי ר' מיכאל דבורקין בתקופת אדמו"ר הרש"ב. בתקופת אדמו"ר הריי"צ בזמן השלטון הקומוניסטי ברוסיה, הפך ניגון זה ל'המנון' שליוה את המאבק על שמירת התורה והמצוות במסירת נפש בראשות אדמו"ר הריי"צ. הניגון קשור במיוחד לחג הגאולה י"ב תמוז, הוא אף הושר על ידי ר' מיכאל דבורקין בקוסטרמה, עם קבלת בשורת השיחרור.

ניגון זה הוא ניגון ש"כ בספר הניגונים כפי שנרשם מפי ר' שניאור זלמן הלוי לוין (כפר חב"ד).

מילות הניגון

מילות הניגון ברוסית, בתעתיק לעברית, ותרגומם (בסוגריים):

ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא (איני מפחד מאף אחד), אִי נִי-וֶוערוּ נִיקַאוָוא (איני מאמין באף אחד), טָאלְקָא בוֹ[1] אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד). נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא (אין אף אחד), קְרָאִמיע בוֹ אַדְנַאוָוא (רק ה' אחד).

מקור הניגון

מקור הניגון הוא שיר עממי רוסי (וכפי שהיה נהוג עוד מהחסידים הראשונים לקחת ו'לברר' שירי עם רוסיי ואוקראיניים ולהעלותם לקדושה. כדוגמת ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י ועוד.) והובא על ידי התמים ר' מיכאל דבורקין שהגיע לליובאוויטש והושפע עמוקות מהמשפיע ר' מיכאל הזקן עד הפך לחסיד. כשחזר ר' מיכאל דבורקין לביתו, הצטרף לעסק בעצי-יער שהיה לאביו, תוך כדי שהוא שר ניגון זה בתוספת קטע שקט שהתווסף על ידי החסידים (נייע באיוסיא).

התייחסויות מרבותינו נשיאנו

אדמו"ר הרש"ב התבטא על הניגון, שהוא תוצאה מלימוד חסידות בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה לקדושה[2].

על ניגון זה אמר ר' מיכאל דבורקין לאדמו"ר הריי"צ: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו"ר הריי"צ: יש התבוננות בהלבשה ויש התבוננות מופשטת. ניגון זה הינו התבוננות מופשטת.[3]

הניגון הושר אצל הרבי פעמים רבות, ובמיוחד בהתוועדויות י"ב-י"ג תמוז. הרבי סיפר כי בהיוודע דבר הבשורה בי"ב תמוז תרפ"ז, תפס ר' מיכאל בידיו בקבוק "סאטקע", והחל להסתובב בשמחה גדולה סביב ביתו של אדמו"ר הריי"צ, כשבפיו מתפזם ניגון זה. כאשר סיים הרבי לספר את הסיפור, החל לחפש יהודים מיוצאי רוסיה שינגנו את הניגון, אך לקח זמן רב עד שנמצא מישהו שידע לנגן את הניגון[4] הרבי כינה את הניגון 'ההמנון של יהודי רוסיה'[5].

תרגום

באלבום לחיים טיש עיבדו את הניגון לחרוזים ביידיש.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

שמע
וידאו
קבצים
  • Nyet Nyet Nikavoh, כתבה מקיפה ומפורטת על הניגון בשפה האנגלית, מתוך המגזין 'דערהר', תמוז תשע"ג  


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. המילה 'בו' היא קיצור של לכינוי הבורא 'ב-ו-ג-א', זאת על מנת להימנע מאמירת שמות קודש גם בשפות זרות
  2. שיחת אדמו"ר הריי"צ אחרון של פסח ה'ת"ש. ספר השיחות ה'ת"ש ע' 85
  3. ספר השיחות - תש"ז שיחות חג הפסח עמ' 121.
  4. התוועדות י"ב תמוז תשכ"ה, ניגון להקפות מתוך ניחו"ח - ניגוני חסידי חב"ד #3   
  5. התוועדות שבת פרשת האזינו תשמ"ט