![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אורך התקיעות
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · הפטרת חנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו · והיה ביום ההוא | |
שברים
דעת אדמו"ר הזקן בשו"ע[1], שבשברים יהיו בכל שבר שלושה כחות דוקא.
כ"ק אדמו"ר הרש"ב נהג לתקוע בשברים שלשה טרומיטין ומחצה, ודעת הרבי, שהיות ונהג כך ברבים להוציא את הרבים — ודאי דשייך לרבים[2].
שלושת הטרומיטין בתקיעותיו של הרבי היו באופן של ״טו או טו, טו או טו, טו או טו״ ואילו בתקיעותיו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב היה זה באופן של ״טו או טו, או או טו, או או טי״[3]
דעת אדמו"ר הזקן בשו״ע[4], שיש לתקוע בתקיעות מיושב שברים־תרועה בנשימה אחת, ובמעומד בשתי נשימות.
אך הרבי סיפר[5]: שמעתי מכ"ק מו"ח, שאדמו"ר הרש"ב — כשתקע, היה מפסיק בין שברים לתרועה. אך לא שאלתיו האם היה זה מטעמי בריאות, או מצד הענין שבזה[6].
הרה"ח משה דובער ריבקין ע״ה היה תוקע אצל אדמו"ר הריי"צ נ״ע, וסיפר שהרבי לא הסיר את אצבעו מה'שברים' עד שהפסיק התוקע בנשימה.
תרועה
בתרועה מאריכין בטרומיטין[7].
אצל אדמו"ר מהר"ש היו תוקעין בתרועה 42 טרומייטין, ואצל אדמו"ר הזקן 63 טרומייטין. והתקיעה אחר השברים־תרועה היתה ארוכה כהשברים-תרועה והתקיעה הראשונה[8].
הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש היה תוקע בתרועה 42 טרומייטין, והתקיעה שאחרי השברים־תרועה היתה ארוכה כעין השברים־תרועה והתקיעה הראשונה[9].
להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היתה נשימה ארוכה. בתקיעת־שופר היה תוקע 72 קולות בתרועה[10].
לאאזמו״ר — אדמו"ר מהר"ש — היתה נשימה ארוכה לנגינה. היה ביכלתו לתקוע עד 53 תרועות בשופר הגדול — שמקובל כי הוא שופרו של המהר״ל מפראג[11].
התקיעות שתקע כ"ק אדמו"ר הרש"ב... התקיעה היתה ארוכה, השברים שלושה וחצי, תרועות כמדומה מ״ב, או ע״ב בקירוב — איני זוכר בדיוק[12].
הערות שוליים
- ^ תקצ, ז.
- ^ אגרות קודש ח"כ, עמ' ל"ט; המלך במסיבו ח"א, עמ' נה-נז.
- ^ מהרה״ח אברהם משולם זלמן לנדא.
- ^ תקצ, ט
- ^ בסעודת יום א דר״ה תשכ"ט
- ^ המלך במסיבו, א, עמ׳ רלו.
- ^ ראה שו"ע אדמו"ר תקצ, ד: בתרועה יכול להאריך בטרומטין כמה שירצה.
- ^ ספר התולדות — אדמו"ר מהר"ש, מהרבי, תש"ז, עמ׳ 67.
- ^ ס׳ השיחות תש"א, עמ׳ 28.
- ^ ספר השיחות תש"ד, עמ׳ 136.
- ^ ס׳ השיחות תרח"ץ, עמ׳ 253.
- ^ רשימות דברים, א, עמ׳ שכח.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)