מאיר מזוז
הרב מאיר ניסים מאזוז (מכונה הרב הנאמ"ן[1]; יליד שנת תש"ה) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק, מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום ברבנות תחת הרב עובדיה יוסף[2].
תולדות חיים
הרב מאיר מזוז נולד בתוניס בי"ג ניסן תש"ה, לאביו הרב מצליח מאזוז.
למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.
ביום כ"א טבת תשל"א נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר לארץ הקודש, הקים את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ומאז משמש כראש הישיבה.
משנת תשע"ה הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.
הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של אלי ישי, ובקרב רבים מהציבור הספרדי מוכר כממלא מקומו של הרב עובדיה יוסף כמנהיג הציבור הספרדי.
קשרי הרב מאיר מאזוז עם חב"ד
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם הרבי.
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב לחסידות חב"ד ולרבי. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת תומכי תמימים תוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים[3]. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב ניסן פינסון, שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן. באותה תקופה אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על ציון חמיו בערב ראש השנה תשכ"ז. ואכן, לאחר תשעה חודשים בכ"ו סיוון תשכ"ח נולד לו בן[4].
גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. כמו כן משתתף לעיתים בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.
בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב בשבועון כפר חב"ד כתב על הרבי[4]:
האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.
בד' תשרי תשנ"א קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי בחלוקת דולרים, וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה[5].
בי' כסלו תשנ"ב הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה בט"ז כסלו תשס"א, והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים[5].
הרב מאזוז מעודד את הכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה[6].
מעודד תקנת לימוד הרמב"ם
בחודש ניסן תשמ"ו, בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, כשנשמעו קולות צורמים בבני ברק נגד התקנה הקדושה, כתב הרב מאזוז מאמר, להוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר, ואחר-כך סיים:
"ולכן אין ספק, שתקנה גדולה תיקן בימינו האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לזכות את הרבים ללמוד פרקי הרמב"ם יום יום, הכוללים את כל דיני התורה שבעל פה בלשון צחה וקצרה. וכמובן.. ח"ו לפקפק ולצאת נגד לימוד זה. וכל המסייעים להפיץ לימוד זה ברבים, זכות הרמב"ם תגן עליהם ועל זרעם אחריהם לדורות. והשי"ת יחיש לגאלנו בקרוב בביאת משיחנו בב"א".
על תורתו של הרבי
בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "חידושים וביאורים בש"ס" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב חנניה יוסף אייזנבך כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".
כאשר עסק הרב שלום דובער וולפא בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין וקיבצם לספר אוצר חידושים בש"ס, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.
כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
נבואת הרבי במלחמת המפרץ
בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה" כתב:
אחרי תשעה באב התחילו האיומים.. והצורר פלש לכווית. במקביל פורסם שהאדמו"ר מליובאוויטש עמד בתפילה עשר שעות רצופות (בגיל פט!) על קבר חותנו אדמו"ר מהריי"צ..
כשבוע לפני המלחמה חלמתי לפנות בוקר שאני מברך י"ז פעמים רצופות "שהחיינו".. חלום זה עודד אותי מאד יחד עם דברי האדמו"ר מליובאוויטש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר וכו'.. וביום פורים בשעה שבע בבוקר הודיע הקריין ברדיו "נסתיימה המלחמה" פתאום בלי כל הודעה מוקדמת.. ונתקיימה נבואתו של האדמו"ר מליובאוויטש.. שביום פורים יגמר הכל.
התבטאויותיו על אדמו"ר הריי"צ
בהתוועדות יו"ד שבט תשנ"ב בבני ברק, אמר:
בשם "יוסף יצחק" רואים דברים נפלאים. "יוסף" בגימטריא 6 פעמים שם הוי'. "יצחק" הוא 8 פעמים שם הוי'. ושני השמות ביחד הם חב"ד פעמים שם הוי'. גם שם העיר שלנו "בני ברק" עולה בדיוק "יוסף יצחק".
"כשנתבקשתי לבוא לערב זה להילולא, אמרתי, את הרבי הריי"צ זכיתי להכיר במקצת מתוך ספריו. בהם ניכר כמה טרח, כמה מסירות נפש הייתה לו. ביחוד התגלה הדבר בשנת תרפ"ז, אומרים שזה היה המאסר השביעי שנאסר למען התורה.. היו כאלה שכאשר נודע להם שאני מתכונן לבוא להילולא, ניסו להניאני מלבוא..
"האם אפשר לעכל דרגא כזו של מסירות נפש, להיות עשרות שנים בכלא הסובייטי, בגלל מה? בגלל מקואות, תלמוד תורה והפצת מצוות. לסיים את החיים בסיביר, אפשר להבין זאת?.. לא חונכתי לשקר ולא חונכתי להחניף, אני אומר את כל האמת, "השומע ישמע והחדל יחדל". ומי שרוצה להוכיח שאני טועה, בבקשה שיוכיח שאני טועה. ואם אני לא טועה, אדרבא שיקבלו את האמת.
"האם יש ספק בחשיבותו של ערב זה, הנערך ליום הילולת האדמו"ר הקדוש. אדם שמסר את עצמו על התורה, שעמד מול אקדח שלוף, ואמר לו החוקר: תדע לך, האקדח הזה שינה את דעתם של אלפי בני אדם לפניך. ענה לו: נכון, הצעצוע הזה שינה את דעתם של בני אדם שיש להם שני אלים ועולם אחד. אבל אני יש לי אל אחד ושני עולמות. אני לא אשנה את דעתי. קור רוח כזה, מסירות נפש כזו, יש מי שיכול לדבר אחריו? יש מי שיכול להתנגד לדברים אלה?
"איך יש בני אדם שפוסלים את הערב הזה, רק משום ששם חב"ד נקרא עליו, הרי כבר העיד דוד המלך: חבר אני לכל אשר יראוך. ואני מוסיף ואומר: אל תקרי חבר אלא חב"ד, שהרי הרי"ש והדל"ת מתחלפים.. אתה רואה אנשים שמזכים את הרבים, שמזכים גם כאלו שמעולם לא הניחו תפילין, שלא השאירו פינה בעולם שלא הלכו אליה וזיכו אותה.
"ראו נא איזו טובה גדולה עשה הרמב"ם לעם ישראל, במלה אחת בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה). הרמב"ם כתב מילה שזיכתה אלפים ורבבות בימינו להכנס לגן עדן.. הוא פסק שההגדרה שאמרה הגמרא (ברכות יז, א) על "פושעי ישראל בגופן" שיורדים לגיהנם, היא רק למי שלא הניח תפילין "מעולם". ומכאן שאם הניח תפילין פעם בחיים הוא יצא כבר מגדר חמור זה של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם". אמרו חסידי חב"ד, אם כן יש תרופה לדור. נזכה יהודים בהנחת תפילין בכל מקום, גם בתחנה המרכזית.. לולא המעשה הזה, כמה אלפים ורבבות מעולם לא ידעו מה זה תפילין?.. והנה מאז אלפים ורבבות חזרו בתשובה.
יחסו לנושא משיח וגאולה והרבי כמלך המשיח
בהתוועדות י' שבט תשנ"ב אמר את הדברים הבאים:
"יש האומרים שהדיבורים על הגאולה ומשיח, דומים ל"שבתאות". ואני חייב לומר לכם רבותי, עוד לא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם בתשעה באב, ולא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם בעשרה בטבת. לא שמעתי שהקלו באחד המנהגים של התורה.
"יש לדעת כי בכל דור ודור ישנו האדם שראוי להיות משיח. זה קבלה מחכמי ישראל בכל הדורות וגם מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח, ב) שם אנו מוצאים כי תלמידי בית המדרש, כל אחד מהם ראה את ראש הישיבה שלו כי הוא המשיח.. כך גם רב אמר שהמשיח הוא רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא. מה רע בדבר הזה הרי זו גמרא ערוכה?! אנו רואים שם בגמרא יותר מזה "אמר רב נחמן אי מן חיי כגון אנא".. חותנו של הרמ"א נקרא רבי שכנא.. והוא הוסיף שם בגמרא "ואני אומר שכנא שמו".. בעל "אור החיים" כותב בעצמו בפרשת ראה "משיח ה' שמו חיים".
"אז למה מרעישים כיום כאשר אומרים "הרבי שלנו משיח או מעותד או מועמד להיות משיח". מה רע בדבר, מישהו אמר כבר ביטלנו את התעניות?.. כמה וכמה התחילו להרבות במצוות בצדקה ובמעשים טובים בכדי להתכונן לביאת המשיח.. לפי דעתי אין שום פגיעה בדבר הזה.. למה שלא יהיה משיח? יש לנו מועמד יותר טוב?
"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..
"הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול שליט"א חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב כדורי וכל הרבנים.. השי"ת יזכה אותנו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.
אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה.
הערות על מנהגי חב"ד
בהקדמה לספר עבד לעבדי השם (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה ממנהגי חב"ד כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, לימוד חסידות לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.
כתגובה לכך הוציא הרב שלום דובער וולפא את הספרים לקט שכחת הפאה (על חבישת פאה נכרית) וותורה יבקשו מפיהו (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.
בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם[7]. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל הנקראים אלוקיים"[8].
מספריו
- בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
- בית נאמן- על התורה (הופיע בינתיים רק על חומש בראשית).
- מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
- אמת קנה - חידושים על תהלים
- הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה
- לאוקמי גרסא- הגהות והערות על סדר התפילה
- אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
- קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר
- ה' נסי - על הגדה של פסח
- סנסן ליאיר - על פורים
- סלת נקיה - על קידוש החודש
- דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
- חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל
- ארים ניסי (ב"ח) - על מסכת יבמות ועל מסכת גיטין
- לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
- שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
- מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.
לקריאה נוספת
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".
- ↑ לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי
- ↑ מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א.
- ↑ 4.0 4.1 משוש דור ודור - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, שבועון כפר חב"ד גליון 65 (ע' 6 - 7).
- ↑ 5.0 5.1 שבועון כפר חב"ד, גליון 991.
- ↑ הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש', כ"ב תמוז התשע"א
- ↑ וכבר האריך הרב וולפא בספרו הנ"ל להסביר שאין כל פסול באימוץ הנהגות אלו ובמקרים רבים הם אינם בסתירה כלל למנהג ספרד
- ↑ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז