משתמש:פולע/קריאת המגילה
קריאת המגילה היא אחת מארבעת מצוות הפורים, לפיה יש לקרוא את מגילת אסתר, בליל הפורים (י"ג אדר בערב, בסיום תענית אסתר) וביום הפורים (י"ד אדר, לאחר התפילה).
מקורה
בגמרא מגילה[1] מובא דברי רבי יהושע בן לוי[2], לפיו חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, ולומד זאת מהפסוק בתהלים[3]: "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי", שנאמר במזמור "למנצח על אילת השחר", כפי שאמרה[4] אסתר המלכה, להצלת עם ישראל מגזירת המן ביום ובלילה, ודין זה אף נפסק בשולחן ערוך[5]. אודות הגדרת חיוב קריאת המגילה, נחלקו הראשונים, באם החיוב הינו מדברי קבלה[6] או שמא מתקנת חכמים. הרמב"ם בהלכות מגילה[7] סובר, שקריאת מגילה בזמנה הינה מצות עשה מדברי סופרים, ושהדברים ידועים כי היא תקנת נביאים, כלומר, שקריאת המגילה לדעתו היא חיוב מדברי קבלה, וכן סובר גם בשולחן ערוך[8]. עם זאת, הר"ן חולק וסובר[9] כי חיוב קריאת המגילה היא מדרבנן.
זמנה
המשנה[10] מביאה כי זמן קריאת המגילה היא בי"ד באדר, לפי ערים רגילות, ובערים מוקפות חומה קוראים בט"ו (שושן פורים). בהמשך מביאה המשנה אפשרויות של קריאת המגילה בתאריכים שונים,החל מי"א עד ט"ו באדר בלבד, כגון כפרים שבאפשרותם להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה, יום בו אנשי הכפר נוהגים לעבור בעיירות גדולות בכדי לספק מזון ומצרכים לתושבי אזורם[11][12], שהם ימי שני וחמישי, וזאת בכדי שיספקו מיים ומזון לתושבי עירם.
לאחר תפילת ערבית קוראים את המגילה, ואין לאכול קודם קריאת (הן בליל פורים והן ביום הפורים)[13].
בתפילת שחרית של יום הפורים, קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק[14] וזכירתו. לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את פרשת זכור יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת מחצית השקל אם לא נתנו בתענית אסתר[15], ולאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם תפילין של רש"י[16]).
החייבים בקריאתה
המשנה בערכין[17] מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה[18]. עם זאת, התוספתא[19] מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה[20], וכן כתב הטור[21]: "ונשים נמי חייבות בקריאתה, ופרש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן".
אדמו"ר הזקן פסק בשולחנו[22] שכל מקום שאחד פוטר את חברו בברכת הנהנין מפני קביעותם יחד או מפני שנהנים ביחד, מצוה שאחד יברך לכולם ולא כל אחד לעצמו לפי שנאמר "ברוב עם הדרת מלך", אך בברכת המצוות באם כל אחד עושה מצווה בפני עצמו אף שכולן מצווה אחת כגון שכל אחד מתעטף בציצית או לובש תפילין הרשות בידם אם רצו אחד מברך לכולם כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך". ואם רצו כל אחד מברך לעצמו, כדי להרבות בברכות, כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכות, ואף שהשומע כעונה, מ"מ המברך הוא עיקר שהוא נעשה שליח לכולם להוציאם ידי חובתן, וכולם מקיימים מצוות הברכה על ידו וכאלו כולם מברכים ברכה אחת היוצא מפי המברך שפיו כפיהם.
וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצוות הברכה משיקיימנה על ידי שליח, שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות. ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץ, ולברכת הזימון שנתבר בסימן קצ"ב. משא"כ בברכות הנהנין כשכולן קבועים יחד שהם נחשבים כגוף אחד נהנה ולכן די להם בברכה אחת[23].
דיני קריאת המגילה
על האדם לברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות: ברכת מקרא מגילה, "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" וברכת שהחיינו. ביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, ומברך את שתי הברכות הראשונות, וישנם מקומות שנהוג לברך אחריה, את ברכת 'הרב את ריבנו'[24].
קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת[25], לשלושה חלקים[26]., הרבי כמו כן היה שומע את המגילה מעומד[27].
במקרה שאדם לא שמע תיבה או פסוק, הוא צריך לקרוא את התיבות או פסוקים מיד, עד המקום שבו נמצא ה"בעל קורא", בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר[28].
מכים כל פעם שמזכירים את המילה "המן" במגילה, כי אם רק עם הוא מופיע עם כינוי נוסף כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה[29].
כמו כן קוראים במגילה בשני הנוסחאות "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד"[30] "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"[31][32]
ואת הפסוקים 'איש יהודי'[33], 'ומרדכי יצא'[34], 'ליהודים'[35], 'כי מרדכי' [36] קוראים בקול רם . והבעל קורא חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן יש לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש'[37] עד לאחר תיבת 'עשרת'[38]., והציבור הוא קורא אותם תחילה.
בתורת החסידות
קישורים חיצוניים
- קריאת המגילה עם הרבי - פורים תנש"א, אתר בית חב"ד
- הרב מיכאל סלווין, קריאת המגילה בנוסח חב"ד,
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ דף ד' ע"א.
- ↑ וכן דברי רבי חלבו 'אמר עולא'.
- ↑ תהלים כ"ב, פסוק ג'.
- ↑ בבלי יומא, דף כ"ט ע"א.
- ↑ או"ח סימן תרפז סעיף א'.
- ↑ ואם כן, דינו ככלל חיובי התורה.
- ↑ פרק א', הלכה א'.
- ↑ "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים, דדברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה". או"ח, סימן תרצו סעיף ז'.
- ↑ מגילה שם.
- ↑ מגילה, פרק א' משניות א-ב.
- ↑ הגמרא שם, דף ד' ע"א - ב'.
- ↑ לפי פירוש רש"י הכוונה היא לימים בו היו בתי דינים יושבים, משום שתושבי הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, ולכן חכמים לא הטריחו אותם.
- ↑ שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.
- ↑ שמות יז, ח-טז.
- ↑ לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.
- ↑ 'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18
- ↑ פרק ב', משנה ב'.
- ↑ וכמפורש במגילה דף ד' ע"א.
- ↑ במגילה ב ז.
- ↑ בעל הלכות גדולות, מיישב סתירה זו על ידי שנשים וילדים אכן פטורים מקריאתה, אך חייבים בשמיעתה (הלכות מגילה ד"ה תנו רבנן).
- ↑ או"ח סימן תרפט.
- ↑ סי' ריג ס' ו.
- ↑ כמ"ש בסימן קס"ז.
- ↑ רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק א', הלכה ג'.
- ↑ שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. וכ' שם ס"ק קג מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.
- ↑ ספר המנהגים, 'אוצר' עמ' רנה.
- ↑ 'אוצר' עמ' רנה (וכמדומה כך נפוץ בין אנ"ש. וראה כף החיים תר"צ ס"ק ב).
- ↑ ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.
- ↑ ספר-המנהגים שם. מתואר שלעיתים קרובות, היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות).
- ↑ מגילת אסתר, ח,יא.
- ↑ שם, ט,ב.
- ↑ ספר המנהגים שם.
- ↑ מגילת אסתר ב,א.
- ↑ ח, טו.
- ↑ ח, טז.
- ↑ י, ג.
- ↑ שם ט, ו.
- ↑ ט, י.