אילת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קהילת חב"ד

שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב"ד עם הרב הראשי הרב יצחק יוסף
עיר אילת
מדינה ארץ ישראל
רב הקהילה הרב יוסף הכט
מוסדות גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים
שלוחים מרכזיים הרב שמעון אייזנבך, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון
ראו גם
אישים באילת
הרבי מעניק דולר לברכה לרב יוסף הכט עבור אילת
השליח הרב העכט וראש העיר אילת

אילת היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת תש"ט, נוסדה כישוב אזרחי בשנת תשי"ב והוכרזה כעיר בשנת תשי"ט. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת תש"פ מונה העיר 60,100 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. מקווה אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

בחודש חשוון תשע"ב אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'[1].

קהילת חב"ד בעיר

בשנת תשל"ו, ביחידות נדירה הביע הרבי את רצונו בפני הרב ישראל גליצנשטיין לשולחו לאילת. הרבי התייחס לשליחות זו כפריצת דרך למוסד השליחות בארץ הקודש והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש אלול בשנת תשל"ט, התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף הצליח לפעול להגעתו של הרב יוסף הכט לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד הנחת אבן הפינה שלח הרבי מברק מיוחד, ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. אחרי כמה שנים הגיע לאילת השליח הרב אייזנבך, ופעל רבות למען העיר. כמו כן, היה כותב במדורים שבועים בעיתון המקומי, ועורך מבצעים רבים בעיר.

במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב יחיאל קוצר. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת תש"ע ומנוהל על ידי הרב מאיר סמאדג'ה.

ארץ העמים

במהלך סעודת ליל יום טוב שני של חג סוכות תשכ"ט[2] התייחס הרבי לישובים החדשים בארץ ישראל "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן שקידשו את החודש על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי יום טוב. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון הראגוצ'ובי בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח[3].

השליח הראשון לאילת הרב ישראל צבי גליצנשטיין שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג השבועות תשל"ו. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב[4]:

במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.

בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.

אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.

ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.

עוד ציין הרבי בין הדברים:

איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב

.

הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".

כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, ביחידות, שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש[5].

בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין[6]:

לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).

כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.

גם בשנת תשמ"ה, כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת[7] לא הזכיר את ארץ הקודש.

יחס נדיר מצד הרבי

במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת תנש"א הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

אביסל יידישקייט (= קצת יהדות), הינו מדור שבועי אותו כתב הרב שמעון בן ציון אייזנבך בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות ובחסידות חב"ד. בחודש אדר תנש"א נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. בכ' מנחם אב תשנ"ב הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

הקמת קרית חב"ד בעיר

בשנת ה'תש"מ, פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קרית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קרית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורי פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קרית חב"ד בעיר, בזמן שבערים אחרות אין.

שלוחי הרבי כיום

  • הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת שחמון.
  • הרב יוסף הכט - הרב הראשי לאילת.
  • הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.
  • הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.
  • הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח בשכונת השחמון.
  • הרב מנחם מענדל אשכנזי - מדריך ילדי בר מצווה.
  • הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.
  • הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
  • הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב"ד במלונות.
  • הרב אהרן פרידמן - שליח בשכונת השחמון.
  • הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.

מוסדות חב"ד אילת

גני ילדים

בשנת תש"נ נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו. החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.

בית ספר חב"ד

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט הייתה המורה לכתה א', והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב'.

בשנת תשנ"ד, כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח והוא נוהל על ידי הרבנית העכט.

מאז נוספה כל שנה כתה, ותוך מספר שנים הגיע ל-150 תלמידים. בית הספר משך אליו זוגות חב"דיים נוספים שבאו לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-200 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרבנית לאה אייזנבך. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות. בשנת תשע"ז קיבלה המנהלת הרבנית לאה אייזנבך את פרס החינוך של עיריית אילת.

בשנת תש"פ, העירייה החליטה לפתוח עוד גן תחת בית הספר עבור ילדי העיר אשר חפצים בחינוך יהודי טהור.


ישיבת חב"ד

ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים אילת

החל משנת תשס"ד פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.

בית חב"ד המרכזי

בשנת תשמ"ח קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב"ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים תשנ"ד. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

בית חב"ד שחמון

התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.

בית כנסת חב"ד משכן משה

בשנת תשע"ו הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד' - דיווח ב
  2. ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג
  3. ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א
  4. תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס
  5. בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס
  6. 'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126
  7. לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399