שכחה
שכחה היא אי זכרון של הלימוד. זה יכול לקרות מחוסר חזרת החומר, מחולי, או מעשיית דברים האסורים לפי ההלכה משום ש"קשה לשכחה".
דברים הגורמים שכחה
- לימוד תורה בלחש [1]
- לבישת שני מלבושים בבת אחת [2]
- לנגב את ידיו במלבושו אחר נטילת ידים [3]
- גזיזת צפורניים שלא כפי הסדר המופיע בהלכה [4]
- קריאת כתב בולט שעל גב המצבה[5]
- אכילת לב בהמה או עוף[6]
- אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר[6]
- החלפת נעל שמאל בשל ימין, ותפירת בגד שלבוש בו[7]
- השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד[8].
עצות לשכחה
- זהירות במקוה טהרה (טבילת עזרא)[9]
- אמירת אחר התפילה שיעור תהילים יומי כפי שנחלק לימי החודששגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: שם וגם 2=.
- נתינת צדקה קודם תפילת שחרית בימות החול[10]
- קביעת לימוד בפנימיות התורה שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון[11]
- לימוד בקול רם
- לימוד בבית כנסת
צדיקים ששכחו תלמודם
- יוסף הצדיק שכח תלמודו במצרים[12]. וב"הרחב דבר" שם הסביר שהסיבה היא, כי העוסק בצרכי ציבור משכח תלמודו, אך התעסקותו רצויה כלימוד תורה.
- רב יוסף שכח תלמודו בזקנתו בשל חולי ואביי היה מזכיר לו.
- אבימי שכח תלמודו מחולי ורב חסדא היה מזכיר לו.
- רבי זירא צם ארבעים תעניות כדי לשכוח את התלמוד בבלי וללמוד את התלמוד ירושלמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==