דוד משה ליברמן

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל

הרב דוד משה ליברמן הוא רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

קורות חייו

הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה.

הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').

כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטווערפען, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו).

באדר תש"ו הגיע לארה"ב שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' אהרן קוטלר של התידד עם ר' שלמה קרליבך. ששמר איתו קשר כל השנים.

באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב יצחק הוטנר.

וכן עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך, שהיה תלמיד ב-770.

ומאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

בטבת תשי"א נשא את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק.

במהלך השואה

עם פריצתה של מלחמת העולם השניה ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו לצרפת. אביו אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה.

שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח לארה"ב.

בשלב מסויים נשלח למחנה ריכוז צרפתי (שהיה לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל).

בשנת תש"ב לאחר תקופה קצרה נשלח יחד עם אימו למחנה הריכוז צרפתי (שהיה קל יותר ממחנות הריכוז הגרמנים), לאחר תקופה קצרה שלחו את אימו למחנה השמדה (– כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, שלטון וושי]שתף פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי שהגרמנים כבשו את צרפת לחלוטין, הפסיקו המשולחים למחנות ההשמדה..

אחרי חצי שנה במחנה ריכוז, הצליח לברוח מהמנחה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.

כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב שניאור זלמן שניאורסון. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים.

הרב שניאורסאהן הוא חייב את הבחורים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש.

היינו שוהים בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח רק לחדר של הרב שניאורסאהן. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו והרב מסיח את דעתם מאתנו.

הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו.

לילה אחד הנאצים נכנסו לחדר ותפסו שמה 20 בחורים ו3 מבוגרים ושלחו את כולם למחנות ההשמדה, ובנס ניצל כאשר רק לילה קודם לכן שהה איתם אך בלילה הגורלי בחסדי ה' לא שהה שם (אחד הנרצחים שמו רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות).

לאן שהרב שניאורסאהן הלך הוא לקח את הספרייה הגדולה שלו, כך היה לבחורים ספרים ללמוד. הרבה פעמים נאלצו לבחור ממקום למקום. פעמים רבות בדרך עצרו אותם צרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה.

כמה פעמים עבר ליד חיילים גרמנים ובנסי ניסים, לא נעצר. ושרד את ימי האימה.

במחיצת אדמו"ר הריי"צ

הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחדות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). ר' משה דוד סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'.

זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".

כתב לרבי הריי"צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". הרבי ענה, שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער".

פעם בפורים, ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, והראש ישיבה של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו בלייקווד, כ 35 בחורים וב-770 קצת יותר.

חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם.

היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.

במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה, מייד לקח מטוס והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.

בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי א.ק. שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם ש.ק. – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'.

הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו א.ח. לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי לא.ק. שאני עוזב ולא ענה לי.

המכתב אצל בני.

בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מרמ"פ.

במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א

בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט"א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.

הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם.

מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.

כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן". וזה אמת. אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מגוטסמן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.

רבנותו

בתש"ט קיבל סמיכה. מהרב משה פיינשטיין הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב ישראל גוסטמן.

לאחר מכן נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'.

משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד לתשכ"ו,

אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.

בשנת תשט"ו התחיל לשמש רב בקהילת "אור חדש" בשיקגו.

בשנת תשכ"ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת "בני יהודה" ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה..

משפחתו

• רעייתו הרבנית חיה בת - הרב החסיד יהודה חיטריק. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג.

• בנו - הרב מנחם מענדל ליברמן,רב קהילת חב"ד והשליח ראשי של הרבי לאשקלון.
• חתנו - הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
• חתנו - הרב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
• בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד לונדון), אנגליה.
• חתנו - הרב שלמה וילהלם, שליח הרבי ורב ראשי לז'יטומיר ומערב אוקראינה.
• חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע
• חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל

קישורים חיצוניים

• ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
• בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל]