דוד משה ליברמן

הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל

הרב דוד משה ליברמן הוא רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

קורות חייו

הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה.

הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').

כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטווערפען, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום).

עם פריצתה של מלחמת העולם השניה ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו לצרפת. אביו הצליח לברוח לאנגליה. בשנת תש"ב רצחו את אמו, שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח לארה"ב. רבי דוד משה נשאר בצרפת שם נלקח לבית היתומים של

באדר תש"ו הגיע לארה"ב שם התקבל בישיבה בלייקווד, ומאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

בתש"ט קיבל סמיכה. לאחר מכן נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. שנה לאחמ"כ נשא את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק. משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד לתשכ"ו, אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.

בגיל עשר למד בהיידע אצל "א טעלזער ראש ישיבה". חמש שנים למד בישיבה. שם הכיר את ידידינו ר' אפרים וולף וגם את אביו שאז כבר היגרו מגרמניה להולנד.

במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים).

אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברח מהמחנה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.

כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב שניאור זלמן שניאורסון. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים. הוא חייב את הבחרוים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש. (היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות).

לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה,

כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה. ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו. הגעתי לניו יורק בתש"ו לפני פסח. נכנסתי לרבי הקודם למסור לו ד"ש מר"ז, אמר שכבר שמע ד"ש... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). סיפרתי שאני נוסע ללייקווד, וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל ר' יצחק הוטנר. בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי א.ק. שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם ש.ק. – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו א.ח. לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי לא.ק. שאני עוזב ולא ענה לי. זלמן ש"ס סיפר לי שאמר לו הרבי הקודם שהפנים שלי נחקקו אצלו. פעם כתבתי שאני רוצה ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". כתב שאעשה זאת "בשביל לקרב את הנוער". המכתב אצל בני. בתקופה שלמדתי ב-770 כמה פעמים הרבי זי"ע נכנס ל'זאל' ודיברתי אתו בלימוד. אני זוכר פעם אחת ששוחחנו על הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. ופקפקתי בפניו על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם סבר בתוקף שזה מהרמב"ם. בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". חמש פעמים הייתי ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. פעם (האחרונה) הייתה לי יחידות שדיבר מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. בי' שבט הגענו ללווי' (פעם ראשונה שנסעתי במטוס). מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מרמ"פ. כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן". וזה אמת. אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מגוטסמן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה..

משפחתו

• חותנו - הרב החסיד יהודה חיטריק.
• בנו - הרב מנחם מענדל ליברמן,רב קהילת חב"ד והשליח ראשי של הרבי לאשקלון.
• חתנו -הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
• חתנו - הרב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
• בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד לונדון), אנגליה.
• חתנו - הרב שלמה וילהלם, שליח הרבי ורב ראשי לז'יטומיר ומערב אוקראינה.
• חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע
• חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל

קישורים חיצוניים

• ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
• בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל]