מגדל העמק
| מגדל העמק | |
|---|---|
 בניין בית הכנסת חב"ד בעיר | |
| עיר | מגדל העמק |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש |
| מייסדי הקהילה | הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יצחק גולדברג והרב יוסף יצחק גורביץ |
| רב הקהילה | הרב ישראל יוסף הנדל |
| מספר בתי חב"ד | 3 |
| מספר משפחות בקהילה | 200 |
| ראו גם | |
| אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק | |
מגדל העמק היא עיר בצפון ארץ ישראל. הוקמה בשנת ה'תשי"ג, ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על עמק יזרעאל.
הרבי הסביר[1], כי שם העיר קשור עם הפסוקים[2] "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".
חב"ד בעיר
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'קבוצה' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.
הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.
לקהילה בית כנסת מרכזי אשר חזיתו בצורת 770, על-שם הרבנית חיה מושקא שהוקם בברכתו של הרבי.
לאחר שייסד הרבי את צבאות ה', החל ר' אליעזר פרסיה שהיה מלמד בתלמוד תורה לעשות פעילות צבאות ה' לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות שבת, מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של הפנסאים.
בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת תשס"ז (עד תש"ע) החל לפעול בעיר קעמפ גן ישראל צבא הגאולה (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות.
בשנת ה'תשע"ג נפתח בית כנסת לצעירים בבניין התלמוד תורה - בית הכנסת פעיל בשבתות וימים טובים. כרב בית הכנסת מכהן הרב שניאור זלמן קניג.
בשנת תשע"ו נפתחו שני בתי כנסת חב"ד בעיר: בקרית מגדל אור וברחוב מירון.
תפקידים בולטים בקהילה
- הרב ישראל יוסף הנדל - רב הקהילה ומשגיח בישיבה.
- הרב יצחק גולדברג - ראש ישיבת תומכי תמימים.
- הרב יוסף יצחק גורביץ - משלוחי הרבי לעיר ומשפיע בישיבה.
- הרב יוסף יצחק סגל - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר ומשפיע הקהילה.
- הרב דב מנחם דברוסקין - ר"מ ומשפיע בקהילה ובישיבה.
- הרב משה זלמנוב - מהשלוחים לעיר ומרבני 'מכון הלכה חב"ד'.
- הרב בנציון גרוסמן - משפיע בקהילה.
- ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
- הרב משה דוד אייזנברגר -מנהל התלמוד תורה.
- הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא וחזן בחודש החגים.
- הרב אליעזר פרסיה - השליח הראשי.
מוסדות חב"ד בעיר
- ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- בית הכנסת חב"ד המרכזי, על שם הרבנית חיה מושקא.
- תלמוד תורה, בהנהלת הרב משה דוד אייזנברגר.
- כולל אברכים ביסוד וראשות הרב מנחם מענדל אייזנברגר.
- בית ספר בית חיה מושקא לבנות, בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
- מקווה חב"ד.
- בית חב"ד המרכזי, בהנהלת השליח הרב אליעזר פרסיה.
- בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
- בית חב"ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.
- בית כנסת חב"ד ברחוב הגפן.
- בית כנסת חב"ד ברחוב מירון.
- בית ח"ם - בית התבשיל, בהנהלת הר' אליהו אליאס.
- בית כנסת ליוצאי רוסיה (פועל בבית ח"ם), בהנהלת הר' אלחנן שוחט.
- מרכז שיקום גראבסקי - מרכז שיקומי הפועל תחת "כולל חב"ד".
סניף צבאות ה' בעיר
תנועת הנוער צבאות השם במגדל העמק פועלת כסניף לתנועה הארצית, מאז תשנ"ח (1998) ועד היום[3]. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב משה זלמנוב, משלוחי הרבי למגדל העמק לעילוי נשמת אביו הרב ישראל יצחק זלמנוב והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר. במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה. בשנת תשע"ו הצטרף הרב אלעזר ולדמן והרב לוי חרותי להנהלת הסניף[4] והוקמה ועדת רבנים[דרושה הבהרה] שתבקר את תכני הארגון.
מפעילות הסניף
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער צבאות השם בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים (יוצא לאור על ידי התנועה הארצית) ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה, זאת מלבד שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח שמתקיים על ידי הסניף בבנין הת"ת שבעיר, והתוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים[5]. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.
מידי חודש עורך הסניף כנסי 'ראלי' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור[6], בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של הרבי, חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).
גן ישראל מגדל העמק
| ערך מורחב – גן ישראל מגדל העמק |
עלון 'הקרב האחרון'
עלון הקרב האחרון הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף במאות עותקים[7], בכל איזור הצפון. עד שנת ה'תשע"ח יצאו לאור כ-70 עלונים.
מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - משל ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.
לקריאה נוספת
- "מגדל העמק" - חוברת המלקטת משיחות ואגרות הרבי אודות העיר מגדל העמק. יצא לאור בכ' מנחם אב תשס"א על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש.
- התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק
קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, תשרי תשע"ב
קישורים חיצוניים
- ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי - מר שאול עמור, בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ו
- האתר של צבאות ה' במגדל העמק
הערות שוליים
- ↑ במכתבים לכנסי השלוחים לארץ הקודש. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".
- ↑ שיר השירים ד, ד. ב, א.
- ↑ 1 עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק
- ↑ 1העיתון הרשמי של ילדי חב"ד סוקר את סניף מגדל העמק
- ↑ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת
- ↑ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי
- ↑ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק