ועד רבני ליובאוויטש

בית הדין ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש נוסד בשנת תש"נ במטרה לאגד את כלל רבני חב"ד ליובאוויטש, בארצות הברית וקנדה.

הועד שימש מעין המשך לועד רבני ליובאוויטש שהי' בימי הרב זלמן שמעון דווארקין, ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה המכתב הידוע בתשמ"ג שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב זלמן שמעון דווארקין, הרב יהודה קלמן מארלו והרב חיים מאיר בוקיעט.

חברי הועד

חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו): הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב יהודה קלמן מארלו, הרב שלום דובער גורדון, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין, הרב שלום מרוזוב, הרב צבי הירש שוסטרמן, הרב ליפמאן שפירא, הרב מרדכי דובער אלטיין, הרב אברהם אזדאבא, הרב אברהם יוסף הלר, הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלום בער חייקין, הרב צבי יהודה פוגלמן, הרב יצחק הענדל, הרב אברהם דוב העכט, הרב שלום דובער ליפסקער, הרב אלימלך יוסף סילברברג, הרב משה קזיניץ, הרב עזרא בנימין שוחט, הרב דוד שוחט, הרב משה בוגמילסקי, הרב זושא ווינר, הרב יוסף שוסטרמן, הרב זלמן יצחק פויזנר, הרב יהודה לייב שפירא, הרב ישראל פרידמן, הרב אברהם קארף, הרב ברוך לשס, הרב מרדכי פרקש, הרב ברוך הערץ.

בין השנים תשנ"ו - תשס"ט עמד בראש הועד הרב ליפמאן שפירא. את הועד מנהל כיום הרב נחום יצחק קפלן, בסיוע מאת הרב מנחם מענדל שארפשטיין.

כיום חברים בועד הפועל של הועד הרב דוד שוחט מטורונטו, הרב משה בוגמילסקי מקראון-הייטס, הרב זושא ווינר מברייטון ביץ', הרב יוסף שוסטרמן מבוורלי הילס, הרב ישראל רוזנפלד מפיטסבורג, הרב אלימלך צוויבל ממאריסטאון, והרב אברהם הרץ מברוקלין.

בשנת תשע"ב, בעקבות מחלוקת בוסטון, פרש הרב יהודה לייב שפירא ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט, ובשנת תשע"ג בנו, הרב חיים שפירא, ראש מכון סמיכה במאריסטאון, נתמנה לחבר ועד רבני ליובאוויטש.

המזכיר הוא הרב נחום שפירא, ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב זלמן שמעון דווארקין.

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות, המחלקה כללה את הרבנים יהודה לייב שפירא, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין, הרב דוד שוחט, הרב משה בוגמילסקי, וצירפו אליהם את הרב ירמיהו כץ מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב ברוך לשס, רב קהילת חב"ד במונסי.

בשנת תשע"ד, ועד רבני ליובאוויטש חזרו שוב לפעילות עם הקהל על ידי פרסום מכתב האוסר את "קול השופר", ועל ידי פרסום "קול קורא" לעשיית תענית שעות ואמירת פרקי תהילים בגלל המצב בחב"ד

פולמוסים

א) בשנת תש"נ הרב שניאור זלמן גוראריה חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם שהרבי לא מרוצה מפעולת בד"ץ קראון הייטס, בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני ליובאוויטש כלליים. וכשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.

ב) בשנת תשנ"ד, בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין חסידי חב"ד, חברי הוועד התירו לאגו"ח ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת לדין תורה בתחילה, שנים מרבני הבד"ץ קראון הייטס אמרו שיש ללכת לדין תורה, ומיד אחר כך הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.

ג) בחודש מנ"א תשנ"ד, התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של חב"ד מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של הרבי אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה יצחק הענדל, יהודה קלמן מארלו, דוד שוחט ויצחק מאיר הרץ שחתמו שהצוואה אמיתית, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין בבד"ץ קראון הייטס את הרב יהודה קרינסקי, הרב אברהם שמטוב והרב דוד רסקין על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי", וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע לבד"ץ קראון הייטס, כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").

ד) בשנת תשנ"ז, בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), בד"ץ קראון הייטס התירו להרש"ז גוראריה לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם לאגודת הרבנים והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב". באותה תקופה נפטר הרב אריה לייב קפלן מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב יהודה קלמן מארלו חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).

ה) בשנת תשס"ג, בעקבות מחלוקת בין הרב שלמה קונין והרב שמואל נפרסטק על בית חב"ד בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים משה בוגומילסקי ויהודא לייב שפירא התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים מרדכי אשכנזי ויצחק יהודה ירוסלבסקי טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד.

ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת תשס"ט התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים בנימין קופרמן, משה הבלין ומרדכי אשכנזי, וכן את הרב אפרים פיקרסקי מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג (דיטרויט) הם איבדו שוב את כבודם.

לקריאה נוספת

• קובץ "חוקי ומנהגי הבית דין" בהוצאת ועד רבני ליובאוויטש
• קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת הועד למען גלוי האמת והבאת השלום.
• קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת הועד למען גלוי האמת והבאת השלום.
• קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת הועד למען קיום הצוואה.
• קובץ "ירא הקהל וישפוט" בהוצאת הועד שלוחים לענין צוואת וינשטוק.
• גליונות "השבוע שחלף"

מכתבים

• נגד ההכשר של "התאחדות הרבנים" סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב מנחם מענדל וועכטר
• התעסקות השלוחים בגיורים
• פרסום זהותו של משיח - אתר 'הייד פארק'
• תקנת לימוד הרמב"ם - באתר HebrewBooks
• אמירת תהילים לזכר השלוחים שנרצחו
• בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה
• תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה

פסקי דין

• צעירי אגודת חב"ד המרכזית נגד של"ה
• צעירי אגודת חב"ד המרכזית נגד מחנה ישראל
• הר' חיים פרוס (בוסטון) נגד הנהלת המרכז לעניני חינוך: [1], [2]
• הר' סילברברג נגד הר' אברהם יצחק שם טוב
• הר' לוי שם טוב נגד הר' יהודה שטיינר (ושינגטון)
• הר' ישעיה כהן (קזחסטן) נגד הר' בערל לאזאר (מוסקבה)