אברהם יצחק קאהן
רבי אברהם יצחק הכהן קאהן היה האדמו"ר מתולדות אהרן, ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של המגיד ממעזריטש.
התפעל מהביטול
בשנת תשי"ט ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך היחידות. כך, למשל, כשנזקק הרבי לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.
האדמו"ר אמר ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני הרבי את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי ישראל ובפרט בין הלומדים".
במקום אחר [1] נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה לעבודת התפילה וכיוצא בהם.
ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.
כמו ליובאוויטש
בשנת תשמ"א בשיחה עם הגאון ר' אפרים אליעזר הכהן יאלעס, שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי [2]: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי ליובאוויטש'.
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש...".
"האם שקט בגבול"...
ועוד על הקשר עם האדמו"ר מ'תולדות אהרון' מפי אחד מחשובי אנ"ש: [3] "שנה אחת, בחנוכה, התקיימה התוועדות של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.
"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן' [4] ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם התפילה. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מהתוועדות של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.
כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים בחנוכה אצל החיילים, האם אתם מניחים תפילין עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים בשמחה ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת תפילין לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".[5]
אבי היה חסיד גדול של הרבי
בנו רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ליחידות [6]. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעת לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...
"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע רבי שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.[7]
משפחתו
- בנו רבי שמואל יעקב קאהן, אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- בנו רבי דוד קאהן, אדמו"ר מתולדות אהרן.
| הקודם: האדמו"ר רבי אהרן ראטה משומרי אמונים |
אדמו"רי תולדות אהרן ? - ? |
הבא: האדמו"ר רבי דוד קאהן מתולדות האהרן והאדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק |
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.
- ↑ שיחות-קודש תשמ"א כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע מיומן פרטי.
- ↑ מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.
- ↑ שהיתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.
- ↑ רוב התוכן בערך זה הוא מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג.
- ↑ תוכן אחת היחידויות פורסמה בבית משיח גליון 266.
- ↑ האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |