יוסף רוזין

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

רבי יוסף רוזין
[[קובץ:|250px]] שר התורה
הגאון מרגצ'וב (הרגצ'ובר)
לידה	שנת תרי"ח
	רגצ'וב, בלארוס
פטירה	י"א באדר תרצ"ו
	וינה
מקום פעילות	דווינסק
השתייכות	חסידות חב"ד
תפקידים נוספים	רב ומשיב
רבותיו	יוסף דוב סולובייצ'יק ויהושע לייב דיסקין
חיבוריו	"צפנת פענח", "מכתבי תורה" ועוד

הרב חיים יוסף בנציון רוזין (מכונה הגאון הרוגוצ'ובר) היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד אדמו"רי חב"ד ומחבר הספר "צפנת פענח". נולד בשנת תרי"ח בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום י"א באדר שנת תרצ"ו בהיותו בוינה. נקבר בעיר רבנותו - דווינסק.

ביוגרפיה

הרב רוזין בתקופת היותו רב בעיר דווינסק

הרב יוסף רוז'ין נולד בשנת תרי"ח בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו לאדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' יהודה לייב שניאורסון, מניח עליו את ידיו. כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל סדר נזיקין בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מבריסק, שם למד בחברותא עם בנו ר' חיים סולובייצ'יק. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' שלמה שניאור זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקפוסט. לפני חתונתו נסע אל רבי שניאור זלמן מלובלין ושם נהיה לחסיד חסידות חב"ד (ליובאוויטש).

בגיל שמונה עשרה התחתן עם רעייתו מבית גורפינקל מוורשה ובמשך שמונה שנים עסק רק בתורה כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת תרמ"ט התמנה על ידי אדמו"ר הרש"ב ובן דודו רבי שלמה זלמן שניאורסון לרב בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי חב"ד - קפוסט. במלחמת העולם הראשונה נתקע בפטרבורג ובמשך עשר שנים שימש כרב החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו בתורה. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו. ספריו "צפנת פענח" על התורה, הש"ס והרמב"ם עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. לפענוח ספריו הוקם, על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.

וכך כתב עליו הרב שלמה יוסף זווין:

הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה . . יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל . . אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.

— אישים ושיטות, הרב שלמה יוסף זווין

ביום י"א באדר בשנת תרצ"ו נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק.

הקשר עם אדמו"רי חב"ד

על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי

הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק

הרב רוזין העריך מאוד את אדמו"ר הזקן. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי. על "קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך אמר פעם: "יש צורך בגידים כאלה במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון". כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה התבטא בהתפעלות ואמר: "הוא הרי היה גאון אמיתי". פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של הגאון מווילנא ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!

באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:

מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן

— ר' אליעזר ננס שמע מהרב רוזין.

עוד בתקופה שטרם הודפסו כתביו של האדמו"ר האמצעי בנגלה אמר שהוא "גאון הגאונים" וזה מעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד "אמרי בינה".

עם אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב

מכתב מהרבי אל הרב רוזין

הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם אדמו"רי חב"ד שהיו בתקופתו (אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א). בזמן נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש היה ביניהם קשרי מכתבים^{[דרוש מקור]}. מאוחר יותר התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב והרב יעקב לנדא, מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת תרע"ז ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל עניניכם"".

באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:

ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו

לעומתו השיב הרב רוזין:

כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..

— "מגדל עוז"

הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של ארץ ישראל" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר בחסידות וקבלה, כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שהיה שם "אויר של גן עדן". לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.

כשהרב רוזין היה בפטרבורג הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן בקודש הקודשים.

הייתה אישה שגרה בשכנות לרב רוזין בדווינסק ולא היה לה ילדים במשך עשר שנים לאחר חתונתם, נכנסה אצלו לשאול האם להתגרש. הוא שלח אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים.

בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב יהושע נמיוטין מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע השורה הגיב הרב רוזין: "לידידי הרב החריף ובקי, מתון ומסיק שמעתא כבוד-מורנו-ורבינו-הרב רבי יהושע נרו-יאיר, רב בווליז. מכתבו קיבלתי כעת ממש . . הנה שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו . . כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש . . וכל רגע ורגע הוה חורבן.

בחג השבועות שנת תרפ"ג ביקרו הרב שמחה גורודצדקי והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב רוזין והעלתה שאלה לגבי עישון ביום טוב. העיר ר' שמואל מיכל טריינין שאדמו"ר הרש"ב נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: "הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי".

בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי ישיבת תומכי תמימים, מהו הרבי: "כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו". באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שהרבי הרש"ב הצליח לגדל תלמידים בעלי מסירות נפש.

עם אדמו"ר הריי"צ

הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות טובים. בשנת תר"פ, מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("פדיון נפש") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: "נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים". בגוף המכתב הוא מבאר מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו וכדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המלחה. את המכתב הוא מסיים: "הנני גוזר בכוח התורה שיבריא". בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".

באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: "הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א". אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית בכותבו "לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי".

בשנת תרפ"ד התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ברוסטוב ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח כמה שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין שהיה רב המקום. הם הלכו אל הרב רוזין ואמרו לו שאולי כדאי שהוא יחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם מאומה. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו חסיד אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השנים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו. בחודש סיון תרפ"ד הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב שמואל נמיוטין לבקר את הרב רוזין. הרב נמיוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע. הרב רוזין יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתים. בהזדמנות כאשר נשלח הרב נמיוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין הוא התבטא "הנשיא קורא!" ומיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".

כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ : "הנני בצער גדול על אודות מצב הבריאות של הגאון שליט"א, ובטח כל אנ"ש ויראי אלוקים שי' מרבים להתפלל בתחנונים. והשומע תפלת כל פה ורופא חולים, הוא יתברך יקבל תפלת הרבים בעד מי שהרבים צריכים לו, וישלח רפואה בקרוב לשר התורה מרנא ורבנא חיים יוסף, ויאריך ימיו ושנותיו שיוכל לגלות מעיינות תורתנו הקדושה. ובבקשה להודיעני המצב בהווה, והנני מחכה להתבשר אך טוב בגו"ר".

בשנת תרפ"ה הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד? ענה ר' שמחה "כן הגעתי ללנינגראד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגראד לרבי או לרבי ללנינגראד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים. בעת שהותו של הרב רוזין בלנינגרד הוא למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה חסידם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.

כאשר הרב רוזין ייעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה שאלו אותו והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, ענה: "הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו".

עם הרבי

גלויה ששלח הרב רוזין אל הרבי

בשנת תרפ"ב כשהרבי היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והיה משוחח איתו בדברי תורה. בהמשך אף נתן לו הרב רזין הסמכה לרבנות. הם היו גם בקשרי מכתבים. גם לאחר שהרבי הגיע לניו יורק הם המשיכו את קשר המכתבים. באגרת מיום ט"ו בטבת תרפ"ה עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מהש"ס והרמב"ם, להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום כ"ב בשבט תרפ"ח כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: "כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א". יומיים לאחר מכן, ביום כ"ד בשבט התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין.

ביום כ"א באדר שנת תרפ"ח כתב אליו הרבי מכתב בעניין חכמת התכונה. מכתב נוסף מיום ז' באב תרצ"ב בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש המשניות לרמב"ם במסכת נדה בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום כ"ז באב שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.

חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, שהיה נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא.

הרבי ושיטת הרגצ'ובר

הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בהאדרת כתבי הרב רוזין הרוגאצ'ובי, התבטא ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי". דברים דומים אמר גם הרב שלמה יוסף זוין אל הרב מיכאל הלפרין: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב זוין.

בשנת תש"כ הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבי תורה רבים שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: "לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו". כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: "אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)".

את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד שהקב"ה גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של הרמב"ם כותב הרבי "ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה".}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה.

שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: "היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק". וכן: "על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה." הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין.

הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ביחידות אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו.

הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד".

חיבוריו

• הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
• צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
• חיבור על מורה נבוכים.
• צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
• צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.
• שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת תשט"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
• מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת תרצ"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
• צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:

מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

1. חלק ראשון - יצא לאור בשנת ת"ש
2. חלק שני - יצא לאור בשנת תש"א

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת תרצ"ה. בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

• שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור ע"י מכון הרוגצ'ובר החדש במודיעין עילית בשנת תשס"ט.

לקריאה נוספת

כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין

• שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 169-187.
• הרב יהושע מונדשיין, פענח רזא, דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר מגדל עז, ירושלים תש"מ).
• הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, אוצר סיפורי חב"ד, כפר חב"ד תשנ"ד, חלק י' עמ' 136.
• יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי, ביוגפריית הרב יוסף רוזין, הוצאת המחבר, רחובות תשס"ד.
• הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)

קישורים חיצוניים

• פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד מאמר שפורסם בעיתון "שעה טובה" מאת הרב דוד מאיר דרוקמן
• בנו העלום של הרוגצ'ובער יעקב ב. פרידמן, עיתון משפחה