דף השער לספרי רבותינו נשיאנו

לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש דף שער קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,[1], בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"[2].

דף השער של הספר לקוטי שיחות

ההיכל

בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי הבעש"ט, היכל שני: ספרי המגיד, היכל שלישי: ספרי אדמו"ר הזקן,היכל רביעי: ספרי אדמו"ר האמצעי, היכל חמישי: ספרי הצמח צדק, היכל שישי: ספרי אדמו"ר מהר"ש, היכל שביעי: ספרי אדמו"ר הרש"ב, היכל שמיני: ספרי אדמו"ר הריי"צ, היכל תשיעי: ספרי הרבי מלך המשיח שליט"א.

שער

לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

השערים בספרי הבעל שם טוב

השערים בספרי המגיד ממזריץ'

השערים בספרי אדמו"ר הזקן


השערים בספרי אדמו"ר האמצעי

השערים בספרי אדמו"ר הצמח צדק

שו"ת צמח צדק
  • שער ראשון - אורח חיים.
  • שער שני - יורה דעה.
  • שער שלישי - אבן העזר.
  • שער רביעי - חושן משפט.

השערים בספרי אדמו"ר המהר"ש

לקוטי תורה - תורת שמואל
  • שער שלישי - תרל"ו.
  • שער רביעי - תרל"ז (המשך 'וככה').
  • שער ששי - המשך; "זאת חנוכת המזבח" - תר"ם.
  • שער שביעי - המשך; "מצה זו" - תר"ם.
  • שער שמיני - המשך; "יונתי" - תר"ם.
  • שער תשיעי-ששה עשר - תרכ"ו-ל"ג.
  • שער עשרים-עשרים ושנים - תרל"ח, תרל"ט ותרמ"א.
  • שער שלושים ושנים - תרל"ד, מאמר - "ולקחתם לכם" - שמיני עצרת תרל"ב .
  • שער שלושים וארבעה - תרל"ה.
  • שער שלושים וחמש - מאמר - "משה קיבל תורה מסיני" - תר"ם
  • שער שלושים ושבעה - ספר דרושי חתונה.
  • שער שלושים ושמונה - תרמ"א.

השערים בספרי אדמו"ר הרש"ב

השערים בספרי אדמו"ר הריי"צ

בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, אדמו"ר הריי"צ מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.

השערים בספרי הרבי


ציורי מסגרת דף השער של ספרי רבותינו נשיאינו

להגדלה - ניתן ללחוץ על התמונה

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק אדמו"ר הרש"ב
  2. ראה שיחת ט' כסלו תשי"א, שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל רבי הוא מאור וספריו הם "הארה" ממנו