משה פיינשטיין
| משה פיינשטיין | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]יושב ראש מועצת גדולי התורה באמריקה | |
| הרב פיינשטיין | |
| לידה | ז' באדר תרנ"א |
| רוסיה | |
| פטירה | כ' בכסלו תשמ"א |
| י"ג באדר שני תשמ"ו | |
| מקום פעילות | ניו יורק |
| השתייכות | ליטא |
| רבותיו | ר' פסח פרוסקין |
הרב משה פיינשטיין היה נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית ומגדולי הפוסקים. היה בקשר עם אדמו"ר שליט"א במאבקיו לשלימות התורה והיו ביניהם דיונים תורניים. נולד ביום ז' באדר שנת תרנ"ה ונפטר ביום י"ג באדר שני שנת תשמ"ו ומנוחתו כבוד בירושלים.
ביוגרפיה
הרב פיינשטיין נולד ביום ז' באדר שנת תרנ"ה בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה רב. אביו היה מצאצאי משפחת הגאון מוילנא[1] ואמו הייתה מגזע השל"ה[2].
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות הגמרא העוסקים בדיני ממונות (בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה (גיל ישיבה) כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת תר"ע, בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"), שכל ימיו החשיבו הרב פיינשטיין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל הש"ס ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי באופן מפליא בארבעת חלקי השולחן ערוך עם מפרשיהם.
בשנת תרע"ו התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת תרפ"א התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת תרצ"ז, בה הגיע לארצות הברית. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.
הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספרו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר (ה"לב שמחה") מגור התבטא עליו שהוא ה"חפץ חיים" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על פירוש ה"פרי מגדים" על השולחן ערוך. חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, פרשת השבוע עם פירוש הרמב"ן וה"אור החיים" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינטשיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו כאב.
בחודש אדר שני בשנת תשכ"ט, התמנה לנשיא אגודת הרבנים בארצות הברית[3], במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת תשמ"ג החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת ספר תורה לזכות הרב פיינשטיין.
בסוף ימיו חלה במחלה קשר ממנה נפטר ביום י"ג באדר שני בשנת תשמ"ו בהיותו בן תשעים שנה. הלווייתו יצאה בארצות הברית והמשיכה להר המנוחות בירושלים. בהלוויה השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל.
הקשר לחב"ד
סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר ליאזני, עירו של אדמו"ר הזקן. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד תורה. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה ב'חדר' בצד, ללמוד יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם אדמו"ר הצמח צדק שהיה אז ילד.
הרב פיינשטיין השתתף בהתוועדות חסידית שנערכה בביתו של ר' ניסן טלושניק ביום י"ט בכסלו שנת תרצ"ד[4]. כשאדמו"ר הריי"צ והרבי הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "עדינו" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ליהודי לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך בשבת. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא[5]. באחד ממכתביהם שאל הרב פיינשטיין את הרבי על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד פנימיות התורה. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של הגאון מווילנא עצמו ועוד[6].
בראש חודש ניסן שנת תשל"ד הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ליחידות ושהה שם, יחד עם עוזרו האישי הרב שמחה עלברג, במשך כשעה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"חתן פטור מקריאת שמע". הרב עלברג סיפור לשבועון כפר חב"ד על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"[7].
במלחמה לתיקון חוק מיהו יהודי, עורר הרבי את הגאון ר' משה לפעול מתוקף תפקידו באגודת הרבנים בארה"ב, הגאון ר' משה אכן כינס אסיפה בענין בה מחאו על אי תיקון החוק, בהמשך למאבק זה כתב הגאון ר' משה מכתב חריף בו מוחה על הזלזול במאבק לאי תיקון החוק.
תמך פעמים רבות במבצעיו מבצעיו הקדושים של הרבי, כאשר הרבי יצא בתקנת לימוד הרמב"ם, החל הגאון ר' משה עצמו ללמוד את הרמב"ם כפי השיעור היומי לג' פרקים ליום. כשהרבי יצא במבצע אות בספר תורה, הצטרף לכך הגאון ר' משה, ורכש אותיות עבור ועבור 50 מבני משפחתו. כשהרבי החל לעודד את תהלוכת ל"ג בעומר הצטרף לכך הגאון ר' משה, וקרא במכתב חם לעזור ולסייע לקיום התהלוכות.
גם בענייניו הפרטיים עמד הגאון ר' משה בקשר עם הרבי, לאחר ששמע על שיחתו של הרבי בדבר ההוראה להתחיל להניח תפילין דר"ת, עמד בקשר מכתבים עם הרבי בו דן עם הרבי על הנחת תפילין דר"ת, בסיום המכתב כתב הגאון ר' משה לרבי שבאם הרבי ימצא סופר מתאים שיכתוב לו תפילין אלו הוא יתחיל להניחם מחדש, הסופר ר' אליעזר זירקינד שעמד בקשר עם הרבי והגאון ר' משה נבחר למטרה זו, הוא קיבל מהגאון ר' משה מספר הוראות בנוגע לכתיבת התפילין והביא להגאון ר' משה תפילין חדשות דר"ת אותם הוא החל להניח.
הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי "האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין ז"ל?!"[8]. במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת[9] וענייני גיור[10].
מבצעי הרבי
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות והמבצעים של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.
בשנת תשל"ח, לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי בשמיני עצרת, כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: "בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות תפילין מזוזה נרות שבת וכו' . . הרי בודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו".
בשנת תשל"ו, כשיצא הרבי עם מבצע נרות שבת קודש, הוא כתב[11]: "ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי שליט"א סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל".
בשנת תשל"ו הכריז על הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח במבצע חינוך. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערת שוליים|במכתבו מיום ז' בתשרי שנת תשל"ט: "והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש".
בשנת תשמ"ד הכריז על הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם הודיע הרב פיינשטיין שהוא מקיים את הוראת הרבי ומצטרף ללימוד יומי בספר "יד החזקה"[12]. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"ירחי כלה" בניו יורק, היה שולח פלפול תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: "ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם . . ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות לימוד התורה לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".
באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם[13]: "בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו . . כדי למנוע את שכחת התורה".
ציטוטים על הרבי
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:
הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן האדמו"ר מליובאוויטש, שבמסירת נפש נפלאה שומר את חומות הדת ומפיץ תורה ויראה בקרב עם ישראל. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ומצוותיו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל משיח צדקנו, ובנין בית מקדשנו, ולחוג חג הפסח עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם באהבה ובשמחה, בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.
לקראת י"א בניסן שנת תשמ"ב, יום הולדתו השמונים של הרבי, כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:
בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה . . במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו . . שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה . . בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה . . לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים . . ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.
— "ויהי בישורון מלך", תשמ"ב
שנה לאחר מכן, בשנת תשמ"ג, כתב כנשיא אגודת הרבנים:
מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתנו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".
ספריו
- אגרות משה (8 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית.
- דברות משה (15 כרכים) - על הש"ס
- קול רם (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.
- דרש משה.
קישורים חיצוניים
- ספריו
- 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר) - היברו-בוקס
- 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ואבן העזר) - היברו-בוקס
- 'דברות משה' בבא קמא חלק א' - היברו-בוקס
- 'דברות משה' בבא קמא חלק ב' - היברו-בוקס
הערות שוליים
- ↑ אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5. בהמשך הקדמתו הוא כותב על אביו: ""הוא היה גאון עצום, צדיק חסיד ועניו. קשה למצוא דוגמתו במדות ובמעשים שכל כולם לשם שמים בלבד, כמו גם אהבתו את התורה ואת לומדיה, ואהבתו לכל יהודי מישראל.""
- ↑ על אימו כתב הרב פיינשטיין "אין מי שידמה לה ביראת שמים ואהבת התורה, כל ששאלה נפשה היה שאנחנו נגדל בתורה."
- ↑ באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי יוסף דב סולוביצ'יק, רבי שניאור קוטלר ועוד רבים מגדולי הדור.
- ↑ "זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' ישראל ג'ייקובסון - ע' קצ"ז-ח'
- ↑ ממכתב בי"ד במנחם אב שנת תשט"ז. מודפס באגרות קודש אגרת ד'תרכד
- ↑ וכך כתב לו הרבי ""זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה,יח. ז,יב. ד,כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב חיים ויטאל (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת רבינו הזקן, ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".
- ↑ שבועון כפר חב"ד גיליון 149.
- ↑ מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.
- ↑ את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. שבועון כפר חב"ד גיליון 869.
- ↑ מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי מנחם בגין לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור בארצות הברית.
- ↑ במכבת אל ידידו הרב נחום טרבניק, הרב של כפר חב"ד, באותה תקופה
- ↑ על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר
- ↑ היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס בניו יורק