ט' במנחם אב

הרבי בתשעה באב

ט' באב (תשעה באב), הוא היום התשיעי בחודש מנחם אב ובו החלו האויבים לשרוף את בית המקדש, סמוך לשקיעת החמה.

בשנת תשל"ג עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה בכותל המערבי

לימוד בתשעה באב

בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ע"כ צריך ללמוד דברים עצובים כגון על חורבן בית המקדש ופרושים על מגילת איכה.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

הרבי הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה) ששם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור דפנימיות התורה עם גליא דתורה יחוד ו"ה.

ביאת המשיח

ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד משיח של ישראל ששמו מנחם, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.

אף מובא בהלכה כי אין לומר תחנון ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב קרא עלי מועד לשבור בחורי. דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. הישמח משה מאוהל אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימך ביום זה.

קישורים חיצונים

• המאמר של אדמור הצ"צ ללימוד בתשעה באב
• דיני ומנהגי תשעה באב
• תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ז
• תשעה באב אצל הרבי, שנת תש"נ
• תשעה באב אצל הרבי, שנת תשנ"א
• תשעה באב - באתר חב"ד בישראל
• שיעור להאזנה על פנימיות החורבן - הרב יצחק ערד

הפתגם היומי - ט' במנחם אב - מלוח היום יום
במנחה: קריאת שמע, שיר של יום, "אין-כאלוקינו" וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואחר כך סדר תפילת מנחה. אין מברכין "שעשה לי כל צרכי" עד למחר. אדוני אבי מורי ורבי היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב איכה רבה וסוגית רב יוחנן דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר איכה. היה עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.