לדלג לתוכן

אחיה השילוני

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

אחיה השילוני (נקרא על שם שילה עיר מגוריו) היה נביא בן לשבט לוי[1][2] בזמנו של שלמה המלך, תלמידו של עמרם (אביו של משה רבנו) ורבו של אליהו[1].

בשלשלת מסורת התורה

היה מיוצאי מצרים, מורם של דוד המלך ואליהו הנביא[1], נביא בימי שלמה, ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת הרמב"ם[3], אך הראב"ד חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.

המלכת ירבעם

אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, והתנבא על מלכותו של ירבעם עוד בחיי שלמה המלך, ולאחר שירבעם מלך וחטא בעגלים שהקים כהתרסה לבית המקדש אחיה הציע לו לשוב חזרה, ו'הוא ובן ישי יטיילו בגן עדן', וכשירבעם שאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ולכן הוא לא יקבל חלק לעולם הבא.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הבעל שם טוב

אחיה השילוני התגלה אל הבעש"ט החל מיום הולדתו העשרים ושש בח"י אלול תפ"ד, ולימד אותו תורה.

עשר שנים לאחר מכן בשנת תצ"ד הורה לו להתגלות[4].

מכונה בספר "שבחי הבעש"ט" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי יעקב יוסף מפולנאה בספרו תולדות יעקב יוסף.

בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "חיה יחידה".

הרבי אמר על כמה דברים שהוא שמע אותם מהרבי הריי"צ ששמע אותו מאביו הרבי הרש"ב ששמע מאביו המהר"ש כך רבי מפי רבי עד אדמו"ר הזקן ששמע מהמגיד ממעזריטש ששמע מהבעל שם טוב שקיבל מאחייה השילוני שקיבל ממשה רבינו[5].

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 מסכת בבא בתרא דף קכ"א עמוד ב'
  2. ^ מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק כ' (ע"פ דרי רשב"ם במסכת בבא בתרא שם)
  3. ^ על פי הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, ראה כך בארוכה בסדר הדורות בערכו.
  4. ^ לוח היום יום, י"ח אלול
  5. ^ ראה למשל בשיחת ט"ו שבט תשל"ז