דוד מתתיהו רבינוביץ'

רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק (כ"ד כסליו תרפ"ט - כ"ה תשרי תשנ"ח), הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי יחיאל יהושע מביאלא שנפטר בכ"א שבט תשמ"ב. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

נולד לאביו רבי יחיאל יהושע מביאלא בשנת תרפ"ט. בשנות מלחמת העולם השניה הוא הועבר לארץ ישראל יחד עם שנים מאחיו, ושם למד בישיבת פונוביז', בראשותו של הרב יוסף שלמה כהנמן. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי ראש חודש, הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".

הוא נישא לרעייתו בת למשפחה רבנית, אך לאחר שילדה לו שני בנות היא נפטרה. למרות זאת הוא לא נפל ברוחו. באותה עת אף הקים את ישיבת "אור קדושים" ביאלא, ואף הוציא לאור רבים מספרי חסידות ביאלא. לאחר זמן נישא למרת שרה רבקה פרקוביץ', שילדה לו חמש בנים.

קשרים מיוחדים עם הרבי

בשנת תשל"ו ביקש מאחד מחסידיו שנסע לניו יורק להעביר מכתב לידיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' המזכירים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי הרבי, אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ.

בחודש כסלו תשמ"ג, כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע האדמו"ר לניו יורק וביקש להיכנס ליחידות. אלא שלפתע חלה ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח הרבי את מזכיריו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר.

באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בניו וחתנו לרבי להתברך מפיו.

ציפייה לגאולה

במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה, בימי בין המצרים הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".

בחודש תשרי תשנ"ח נתקף בחולשה. במוצאי שבת בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לור בספר "אורחות דוד".

לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת גבעת שאול שבירושלים, אח אחר הוכתר כאדמו"ר מלענטשנא - ביאלא, והאח הצעיר, רבי אהרן רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מסערעט ויז'ניץ'.