ניגון יחי (חיילי אדוננו)
ניגון על המילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
ניגון חיילי אדוננו
המנגינה הגיעה ל-770 על ידי משפחת יעקב יהודה הכט כשבמקור נקרא "באבעס ניגון"[1].
במקור, הלחן הושר על המילים:
מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי ילדים בנוכחות הרבי, וכן בהתועדויות, ובמעמד כוס של ברכה. וזכו לעידודו הנמרץ של הרבי כו"כ פעמים עד לשמחת תורה תשמ"ה, שאז היו צעקות מבהילות על הניגון ועל כל ענין פרסום זהות משיח, עד שמסופר ששנה לאחר מכן לא זכרו הגבאים לשנות בדף הניגונים להקפות לניגון אחר וכשהגיעו לניגון ניגנו בלי המילים, והיה ניתן לראות שהרבי מתאמץ לשמוע מה בדיוק שרים כך שהיה בזה זהירות גדולה. לאחר כ"ז אדר כשהתחילו לנגן "יחי" והיו עידודים ושביעות רצון חזרו גם לניגון "חיילי אדונינו" היום מקובל לשיר הניגון עם המילים 'יחי אדוננו'.
בכל ליל שבת ב-770(כך נהגו החל משנת תשנ"ג לערך) וברוב קהילות אנ"ש נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט "לכה דודי" החל מהקטע "לא תבושי". וכן פעם בשלהי שנת תשנ"ג היה מנין מצומצם בליל שבת של כמה בחורים בגן עדן התחתון כשהגיעו ל"יחי" שלאחר "בואי בשלום" יצא הרב בנימין קליין ע"ה ואמר להמשיך לנגן כי הרבי מעודד בידו כשזה נמשך לאורך זמן רב.
שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט לכה דודי זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש"ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר כ"ז אדר תשנ"ב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הניגון בביצוע של ר' שלמה שמידע
- הניגון בביצוע של משה לאופר
- הרבי מעודד את שירת "חיילי אדוננו", מוצאי שמחת תורה תשמ"א (1981)
- הרבי מעודד את הניגון בשנת תשמ"א על המילים "חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי הרבי משיח צדקנו"
- הניגון חיילי אדוננו
- במנגינת "חיילי אדוננו": אליה גבאי מבצע את "לכה דודי"
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
- ↑ ראה הערת אנונימי בדף שיחה של ערך זה: "זה סוף של מארש שהיו שרים בשינאווא, עיירת המוצא שלהם. וש"ל אברמוביץ, חתן ג'יי ג'יי, שהיה חזן של הרבי שליט"א, היה מלביש את זה מפעם לפעם על קטעים."
- ↑ בתחילה ניגנו את הניגון עם המילים: "חיילי משיח, משיח צדקנו" (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי וכו' שחלק מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש)