השואה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גטו לודז
תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו וורשא

השואה היא רצח העם היהודי שבוצע במהלך מלחמת העולם השנייה בו נרצחו כששה מליון יהודים על קידוש השם, השואה החלה בחודש אלול תרצ"ט והסתיימה בתחילת אביב תש"ה עם תבוסת גרמניה הנאצית במלחמה.

תקופת השואה

אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:

טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו בברית המועצות. וקהילות חשובות היו בפולין ליטא לטביה ארץ הקודש וארצות הברית.

לאחר השואה - בברית המועצות נותרו מעט חסידים, בפולין הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם לארץ הקודש, צרפת, ארצות הברית ומדינות נוספות.

החוקר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר, שעסק בתיעוד קורות חב"ד בשואה, תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה: "רוב מניין חסידי חב"ד בפולין, בליטא ובלטביה – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד בברית המועצות. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"[1].

אדמו"ר הריי"צ בשואה

בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לורשה בפולין ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטווצק בה הייתה ישיבת תומכי תמימים.

באלול תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב יחיאל צבי גוראריה.

באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את הרבי הריי"צ והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"[2]

ההצלה

באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.

ביום ב' בטבת ת"ש הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מפולין, יחד עם עשרים יהודים, דרך ברלין לריגא. כעבור שלושה ימים, בה' בטבת הם הגיעו לריגא וביום כ"ד אדר ת"ש עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).

בכ"ה אדר ת"ש נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית, בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם.

הצלת יהודים

לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.

  • פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.
  • פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר חסדי ישראל בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה[3].

מסרים לחיילים - מעסעדזש

בתקופת השואה, נוסדה על ידי מרכז לענייני חינוך - מחלקה לעובדים בצבא, אשר שמה לה למטרה לעורר את החיילים להתחזק ברוחניות וגם לעודדם.

המחלקה בניהולו של הרבי הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחד עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח.

בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות אדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות קובץ ליובאוויטש.

סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך הדנים מספר פעמים ובהם ב: ספר תולדות חב"ד בארצות הברית וימי מלך[4]. ובספר ימי בראשית מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת תש"י, לחייל, על החוברות לחיילים[5].

הרבי בתקופת השואה

כשעלה היטלר[6] ימ"ש לשלטון, שהה הרבי מספר חודשים בגרמניה. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת תרצ"ג לפריז בצרפת.

בתחילת המלחמה דאג הרבי ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו יהודי. כפי שסיפרה הרבנית חיה מושקא שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי צרפת, לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד במסירות נפש למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה[7].

חסידי חב"ד בשואה

רבים מחסידי חב"ד בפולין, ליטא ולטביה - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה[8].

  • פולין - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה בורשה ובאוטווצק. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו בלודז. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם לשנחאי בסין. שם היו בתקופת השואה.
  • ליטא - בוילנה ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.
  • לטביה - בריגה היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.

בקיץ תש"א גרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו בטשקנט וסמרקנד באוזבקיסטן וכך ניצלו מהשואה.

  • רוסיה - הקהילות המרכזיות של חב"ד במוסקבה ולנינגרד ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.
  • אוקראינה - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.

לסיכום: רוב יהודי ברית המועצות וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד[10].

לאחר השואה

היציאה מרוסיה

לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ביציאה מרוסיה דרך לבוב.

מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים פוקינג בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.

היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת הרבי הריי"צ והרבי, שדאגו כי חסידים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.

הרבי הריי"צ והרבי, שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.

הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו [11].

עידוד לניצולי השואה

בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של הרבי לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם הקב"ה עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

יחס הרבי לקדושי השואה

מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה[12].

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים[13].

חב"ד בשואה

ערך מורחב – חב"ד בשואה (סדרה)

חב"ד בשואה הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת חסידות חב"ד בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר שניאור זלמן ברגר ופורסמו במהלך מספר שנים בשבועון בית משיח.

הסדרה החלה להתפרסם בשנת תשס"ה לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת תשס"ט.

השואה במשנתו של הרבי

בחוברת על ימי בין המיצרים שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם חבלי משיח וכהד לקריאתו לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה[14].

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ סיכום סדרה חב"ד בשואה, מנחם זיגלבוים, שבועון בית משיח
  2. ↑ האדמו"ר בוורשה שלם ובריא - .
  3. ↑ ראה בתולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, אגרות קודש בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, ימי מלך כרך ב, חסדי ישראל, שמן ששון מחבריך בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז
  4. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, קובץ ליובאוויטש, תולדות חב"ד בארצות הברית פרק נז, ימי מלך חלק ב פרק שבעה עשר, כפר חב"ד וירא תשפ"ד
  5. ↑ ימי בראשית עמודים 230-231
  6. ↑ ראש המפלגה הנאצית
  7. ↑ ימי מלך כרך ב
  8. ↑ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא
  9. ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
  10. ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד ריט. יהדות הדממה
  11. ↑ ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, היציאה מרוסיה (ספר)
  12. ↑ ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם
  13. ↑ מענה הרבי באתר
  14. ↑ ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר, שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=השואה&oldid=643002"